המוסר מכריע את גורל ההנהגה: שמואל ב פרק יב פס' 1-25 –משל כבשת הרש. כבר בפרק י"א ראינו שדויד חוטא ב 3 חטאים: לא תחמוד,לא תנאף ולא תרצח. נתן הנביא מגיע לדויד ומספר לו את משל כבשת הרש. הסיבה לכך שהוא מדבר במשל היא כדי שדויד ישפוט את עצמו בצורה אובייקטיבית. כמו כן זה לא דבר פשוט לתקוף את המלך באופן ישיר.תגובתו של דויד היא חריפה,הוא מחמיר בעונש הרבה מעבר למה שהחוק קובע, ע"פ החוק העונש הוא פי 2 אבל הוא מטיל עליו פי 4 וגם גוזר עליו עונש מוות –(אין עונש מוות על פשעי ממון).נתן אומר לדויד כי הוא החוטא אבל ה' לא יחמיר איתו כי דויד אמר "חטאתי", כלומר הוא מצטער ומבין את גודל חטאו. העונשים הבאים על דויד: 1). בפסוק 10 "חרב לא תסור מביתך" – יש כאן עונש של מידה כנגד מידה על רצח אוריה. העונשים הם: הבן הקטן של דויד ובתשבע מת מיד,אמנון יירצח ע"י אבשלום מפני שאנס את אחותו תמר,אבשלום נהרג כי מרד בבית דויד ואדוניה מוצא להורג ע"י שלמה. עונש זה הוא פי 4 כי כך דויד גזר , לכן 4 מבניו מתים. 2). העונש הוא בגלל שדויד שכב עם בתשבע (למרות שהוא עשה את זה בסתר) ישכבו עם נשותיו לאור היום.ומי שיעשה לו את זה זה אבשלום בנו. ע"פ המשל בתשבע מדומה לכיבשה שבמשל נשחטה אך בנמשל היא הופכת להיות מלכה והבן שלה מלך. העשיר הוא דויד והעני הוא בעלה של בתשבע אוריה. בפס' 14 יש תיקון סופרים נכתב "כי ניאץ ניאצת את אויבי ה'" כלומר דויד פגע בה' אך לא רצו לכתוב זאת בתנ"ך ולכן כתבו שהוא פגע באויבי ה'.
