פסוק 1 : בעקבות מרידתו של צדיה במלך בבל, מלך בבל מגיע לארץ ועורך מצור על ירושלים. המצור התחיל בעשירי לחודש טבת, ולזכר אירוע זה הוכרז יום צום במסורת היהודית.
פסוקים 2-4 : המצור התחיל בשנה התשיעית למלכותו של צדקיה והמשיך עד שנת מלכותו האחת-עשרה. בתשעה לחודש תמוז, לתושבי ירושלים כבר אין מה לאכול בעקבות המצור הקשה ולכן החומות נבקעו. תושבי ירושלים בורחים ויוצאים מירושלים וצדקיה המלך בורח לכיוון הערבה. גם לזכר אירוע זה (בקיעת חומות ירושלים) הורכז יום צום במסורת היהודית – י"ז בתמוז.
פסוקים 5-7 : הבבלים רודפים אחרי צדקיה ומשיגים אותו באזור יריחו. הם מצליחים לתפוס אותו משום שכל חייליו נטשו אותו. חיילי מלך בבל מביאים את צדקיה למלך בבל שישב במפקדתו בעיר "רבלה" וזאת כדי שמלך בבל יחרוץ את דינו. שוחטים את בניו של צדקיה ולאחר מכן עוקרים את עיניו.
פסוקים 8-10 : בחודש אב, רב טבחים מתחיל לשרוף את בתי ירושלים. הוא שורף גם את בית המקדש, ולזכר ארוע זה, חורבן בית ראשון, הוכרז יום צום בתשיעי בחודש אב – ט באב.
פסוקים 11-12 : רב טבחים לוקח את האנשים שנשארו בירושלים ואת אלה שנכנעו ומגלה אותם לבבל. רב טבחים משאיר בארץ רק את האנשים העניים, הוא נותן להם אדמות כדי שלא ימרדו בו, אך אומר להם שחלק מהיבול החקלאי ינתן למלך.
חורבן בית ראשון וגלות ממלכת יהודה התרחשו בשנת 586 לפני הספירה.
פסוקים 13-17 : בפסוקים אלה מפורטת רשימה של הכלים שנלקחו כשלל על ידי הבבלים מבית המקדש.
פסוקים 18-21 : רב טבחים לוקח את נכבדי יהודה ומביא אותם למפקדה של מלך בבל כדי שמלך בבל יחרוץ את גזר דינם : הנכבדים הם :
1. כהן הראש (הכהן הגדול)
2. הסגן של כהן הראש
3. שלושה אנשים שתפקידם לשמור על בית המקדש
4. אדם שהיה ממונה על גיוס הצבא
5. חמישה אנשים ששימשו בתור יועצים ואנשי סוד למלך
6. הסופר שהיה דיפלומט.
7. 60 אנשים מעם הארץ, כלומר, אנשים מכובדים בעלי סמכות להמליך מלך.
לאחר שמסופר על הגליית צמרת החברה, נאמר שיהודה הוגלתה מאדמתה.
פסוקים 22-26 : מלך בבל ממנה את גדליה להיות אחראי על האנשים העניים שהושארו בארץ. הוא בוחר דווקא בגדליה משום גדליה היה ממשפחה שאהדה את הבבלים. כשגדליה שולט, מגיעים שלושה שרי צבא מיהודה שהסתתרו מפני מלך בבל. גדליה אומר להם שאם הם יישארו נאמנים למלך בבל, לא יקרה להם שום דבר. בחודש תשרי בא ישמעאל שהיה אחד משרי הצבא ורוצח את גדליה ואת האנשים שהיו אתו. בעקבות הרצח, האנשים שנשארו בארץ בורחים למצרים, דבר שהשלים את חורבן הארץ והממלכה. המסורת היהודית יחסה חשיבות רבה לרצח וקבעה יום צום – ג' בתשרי. הסיבות לרצח גדליה :
1. ישמעאל היה מזרע המלוכה ולכן חשב שהוא זה שצריך לשלוט
2. גדליה היה נאמן לבבל, ואילו ישמעאל שאף לקום כנגדם ולמרוד.
פסוקים 27-30 : בפסוקים אלה מסופר שבבבל מולך מלך בשם אויל מרדוך. מלך זה מעלה את יהויכין לגדולה בבל. יש הסוברים שקט זה אינו ריאלי, והעורך הכניס קטע זה כדי לסיים את ספרו בצורה אופטימית ולרמוז שממלכת יהודה עתידה להינצל בדיוק כפי שניצל יהויכין.
ספר דברי הימים מסיים בהצהרת כורש. כורש היה מלך פרסי ובתקופה בה מולך בפרס – פרס היא הממלכה החזקה ביותר בעלם. בשנת 538 לפני הספירה, כורש כותב הצהרה ובהצהרה זו הוא קורא ליהודי העולם להגיע לארץ ולבנות את בית המקדש מחדש. עצם העובדה שספר דברי הימים מסיים בהצהרת כורש, זוהי עדות לכך שספר דברי הימים מאוחר יותר מספר מלכים. שהרי, אם עורך ספר מלכים היה עד להצהרת כורש, סביר שהיה מספר עליה.
