ספר מיכה פרק ו'
כמו יתר הנביאים, גם מיכה מדבר על החשיבות בפחותה של הפולחן מול חשיבותם הגדולה של ההתנהגות המוסרית. בקטע זה מוצג בנושא כסיטואציה משפטית. הנביא מייצג את ה' שתובע את בני ישראל למשפט על כפיות הטובה שלו. העדים הם יסודות הטבע הנצחיים : הגבעות, ההרים ויסודות הארץ. מיכה מזכיר דווקא אותם משום שהם נצחיים והם היו עדים במשך כל הדורות לחסדים שעשה ה' לעמו.
ניתן לראות כי לפנינו דיון משפטי לפי מספר ביטויים :
1. "ריב" – דיון משפטי.
2. "יתוכח" – חילופי טענות משפטיים.
3. "ענה בי" – השמיעו את עמדתכם נגדי.
פסוקים 3-5 :
בפסוקים אלה מופיעים טיעוני ה'.
מיכה מציג את דבר ה' כלפי עמו. הוא מכנה את עם ישראל "עמי" , דבר המלמד שעם ישראל עדיין יקר וחשוב לה'. ה' שואל את העם : במה עייפתי אתכם והכבדתי עליכם שגורם לכם להתנהג בצורה כזו. ה' אומר שבמקום להודות לו על כך שהעלה אותם מארץ מצרים, הם נותנים לו תחושה שהוא מלאה אותם ("העלתיך" – הלאתיך").
אלוהים מזכיר את החסדים שעשה בעבר עבור העם, והם :
1. ה' שחרר את עם ישראל ממצרים מבית עבדים.
2. ה' שלח לעם ישראל מנהיגים שיוציאו אותם ממצרים.
3. ה' הפך את דבריו של בלעם מקללה לברכה (בלק מלך מואב חשש שעם ישראל יכבוש את ארצו ולכן שלח שליחים לבלעם הקוסם שיקלל את העם, ה' התערב וגרם לכך שמפיו של בלעם תצא ברכה).
4. ה' דורש מהעם לזכור את הדברים שעשה עבורו מהשיטים, זוהי התחנה האחרונה בעבר הירדן המזרחי ועד הגלגל שזוהי התחנה הראשונה בעבר הירדן המערבי. ה' למעשה מזכיר את נס חציית הירדן.
פסוקים 6-7 :
בפסוקים אלה מופיעים דברי ההגנה של העם.
מיכה למעשה מצטט את דברי העם שחושבים באיזו דרך ובאיזו צורה לכבד את ה'. העם רוצה לכבד את ה' בקורבנות משלל סוגים, ואפילו חושבים האם להקריב את בנם הבכור כדי לכפר על חטאיו ופשעיו (כמנהג עובדי האלילים). מיכה מגזים בכמויות הקורבנות "אלפי ורבבות" כדי להמחיש את הרעיון.
פסוק 8 :
בפסוק 8 מופיעה תשובה ה'.
ה' דוחה את תפיסת העם ובמקום זאת דורש מספר דברים :
1. עשיית משפט צדק.
2. אהבת חסד – לקיים מעשי חמלה ונדיבות ללא ציפייה לקבל גמול.
3. הצנע לכת עם אלוהיך – לעבוד את ה' בצנעה. ה' אינו מעוניין בשפע קורבנות ובמעשים גרנדיוזים אלא בקיום מצוות מוסריות חברתיות.
ספר מיכה פרק ו ניתן למצוא מספר אמצעים אומנותיים :
1. בפסוק 4 – תקבולת נרדפת כיאסטית.
2. בפסוק 7 – תקבולת נרדפת חסרה.
3. בפסוקים 6 ו 7 – שאלות רטוריות.
4. בפסוק 7 – הגזמה פיוטית.
