תפוחים מן המדבר
הסיפור תפוחים מן המדבר משקף את המציאות הישראלית ועולים בו נושאים רבים הקשורים בהווי חיינו במדינת ישראל.
הסיפור מעלה קונפליקט (ניגוד) בין תפיסות עולם שונות : תפיסת העולם החרדית ותפיסת העולם החילונית. הקונפליקט בא לביטוי בדברים כמו יחסי אם ובת, יחסי גברים ונשים, הפרט מול מוסכמות החברה (כמו מושג השידוכים וחשיבותו).
בסיפור קיים ניגוד נוסף והוא הנופים ומקומות ההתרחשות- ירושלים, עיר הקודש, בנויה על הר, האוויר בה צלול, השכונה בה גרה ויקטוריה נקראת "שערי חסד" , ניתן ללמוד משם השכונה שמדובר במקום סגור ומסוגר אשר יושביו חרדים. בניגוד לכך, נמצא קיבוץ "נווה מדבר" , ממוקם באיזור פתוח, מקום שבו ניתן לתת פורקן ליצרים, הטבע פרטי, כמו כן, שם הקיבוץ "נווה מדבר" סמלי, שכן הוא נקודת חיים במקום שומם וצחיח. מקום שבו מתאפשרים חיים, מתאפשר חידוש ופריחה.
ניגוד נוסף הקיים בסיפור הוא הניגוד שבין תפיסה של חברה יצרנית שבה מושג דגש על עבודת כפיים לבין חברה שבה הלמדנות נחשבת לערך החשוב ביותר (תלמיד חכם מועדף).
בין ויקטוריה לביתה רבקה קיים ניגוד נוסף, ויקטוריה שחברה בדך של ציות וקבלה. קבלה את העובדה כי תתחתן עם בעלה ללא התחשבות ברצונה, נישאה לתלמיד חכם לפי דרישת הוריה ובניגוד לה, רבקה, מורדת במוסכמות, בחרה בן זוג באופן חופשי, חבר חילוני בן קיבוץ.
דרכה של ויקטוריה מירושלים לקיבוץ –
הדרך שעושה ויקטוריה משכונת שערי חסד לקיבוץ נווה מדבר מהווה למעשה מסע נפשי. הדרך מבטאת את התהליך הנפשי שעוברת גיבורת הסיפור – מחברה קנאית דתית לחברה פתוחה וחילונית. הדרך שעושה ויקטוריה נחלקת לשניים :
חלק א' – הדרך מירושלים לקיבוץ, הבעיה וההרהורים הפנימיים, כיצד תשיב את רבקה הביתה, כיצד תשיב את רבקה חזרה לדת, באיזו דרך תבחר על מנת לשכנע אותה. הדרך מאופיינת במילים "ליבה סוער בה" , נתונה בסערת רגשות, מרוכזת בדבר אחד.
חלק ב' – הדרך חזרה מהקיבוץ לירושלים, ההשלמה, הידיעה כי טובת ביתה, רבקה, נמצאת בקיבוץ. ההרהורים כיצד תספר לבעלה, לאחותה, כיצד יגיבו. בחלק זה מופיעה מילת מפתח "לב" ומשפט נוסף המתאר את מסעה חזרה :"ליבה כבר מפויס" שכן היא השלימה עם העובדה שרבקה תשאר לגור בקיבוץ, בחברה חילונית.
החלום ומשמעותו –
במהלך הסיפור ויקטוריה חולמת חלום המהווה ראי לנפשה.
בחלום מופיע איש, מסיט וילון, ולפניו נגלים עצי גן-עדן, עץ הדעת ועצים נוספים. האיש ניגש אל עץ התפוחים, הפרי נושר מהעץ ישירות לידיו. לאחר שהפרי נפל לתוך כפותיו של האיש, הוא מתחיל להתכווץ ולבסוף הופך לגרעינים. ויקטוריה מתבוננת היטב בידיו ורואה כי הגרעינים הם אבנים טובות וזהב והאיש מתגלה בפניה בתור משה אלקיים (אהובה של ויקטוריה).
בחלום, שתי דמויות גברים מתאחדות לדמות אחת.
דובי, בן זוגה של רבקה, מתגלה באמצעות התפוחים ועץ התפוחים ודמותו של משה אלקיים המופיעה באופן גלוי.
בחלום בא לידי ביטוי הרגש האמיתי – החמצת האהבה, בנוסף, החלום מצביע על השינוי שעוברת ויקטוריה ועל כך שהיא טעמה מעץ הדעת המופיע בין עצי גן עדן, כלומר, התפכחה. זוהי גם נקודת המפנה של הסיפור מכיוון שמרגע זה מתוארת בסיפור הדרך חזרה מן הקיבוץ אל שכונת שערי חסד בירושלים.
מוטיב התפוחים –
מוטיב התפוחים הוא המוטיב המרכזי בסיפור תפוחים מן המדבר, הוא מופיע כבר בכותרתו של הסיפור ותפקידו להעביר מסר של ידיעה ושינוי המאפיינים את גיבורת הסיפור.
בתחילת הסיפור מופיע תפוח אשר ליבו רע – כלומר, תפוח רקוב. הוא מסמל את העולם של ויקטוריה, עולם שממבט חיצוני נראה טוב חם ואוהב, אך מפנים, רקוב, קר, קודר וחסר אהבה. בניגוד לתחילת הסיפור, בסופו חוזרת ויקטוריה מהקיבוץ עם שק תפוחים קשים כאבנים שנתן לה דובי. העובדה שהיא חוזרת עם תפוחים רבים ושהם קשים (מוכנים) מצביעה על משמעות חיובית ועל התהליך שעברה ויקטוריה, כמו כן, על העובדה שהיא מביאה חלק מהקיבוץ חזרה אל שכונת שערי חסד. סיפורו של דובי מזכיר השפעה זרה שכן את התפוחים קיבל לראשונה מחוקר אמריקאי שמגדל אותם במדבריות של נבאדה. כלומר, קיימת השפעה מהחוץ על ויקטוריה אשר מקבלת חזרה את העולם החילוני.
התרה – הפתרון בסיפור –
הסיפור מסתיים במונולוג פנימי, "לא צריך לדאוג לרבקה, טוב לה שם תודה לאל בקרוב נשמע ממנה דברים טובים. עכשיו תטעם מזה ותגיד : תפוחים שיש להם פריחת קיץ ושמים אותם בזבל אורגני והשורשים שלהם קטנים, שמעת דבר כזה בחיים שלך ?" השאלה המסיימת את הסיפור מצביעה על הניגוד בין ויקטוריה לבין בעלה ומדגישה את השינוי הנפשי המשמעותי שעבר עליה. עולמה נפתח כלפי ראיה חדשה ואילו בעלה סגור בעולמו שכן היא ראתה תפוחים שכאלה, מחוץ לשכונת שערי חסד, ואילו בעלה, לא.
