רק על עצמי/רחל
רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.
צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.
גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל צַמֶּרֶת
דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל,
יַד עֲנָקִים זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת,
יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל.
כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע
פַּחַד טָמִיר מִיַּד עֲנָקִים.
לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא?
לָמָה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?
השיר רק על עצמי הוא שיר לירי, שיר אישי המבטא את רגשות המשוררת – כאב, פחד, תסכול ואכזבה בעזרת לשון ציורית, מטאפורה, האנשה ודימויים. הדוברת מציגה בשיר את עולמה, מצב ומצוקתה.
עיקר השיר מורכב מדימוי המופיע בשני הבתים הראשונים בהם הדוברת מדמה את עצמה לנמלה.
ניתן למצוא קווי דמיון בין הדוברת לנמלה : לשתיהן עולם פיזי צר, מסע כבד, כתף דלה (חולשה), דרך קשה להגיע אל הצמרת. על שתיהן מאיימת יד ענקים. יתכן כי הדוברת משווה את עצמה לנמלה משום שחיה זו מהווה סמל לחריצות, אולי גם בשל היותה חיה חלשה וחסרת אונים.
אולם, עם קריאת סיום השיר אנו מבינים כי קיים שוני מהותי בין הדוברת לנמלה. שתי השורות האחרונות בשיר מציגות שאלות רטוריות אשר מהוות מפתח להבנת השיר.
"למה קראתם לי, חופי הפלא?
למה כזבתם, אורות רחוקים?"
עתה אנו מבינים כי עולמה של הדוברת רחב, היו לה שאיפות ורצונות אלא שהיא לא הצליחה להגשים אותם. התסכול של הדוברת נובע מחוסר יכולתה להגשים את מטרותיה. השאלות מצביעות על כך שהיא כמהה (רוצה מאד) להגיע למרחקים (פסגת שאיפותיה) ולמעשה שואלת מדוע חופי הפלא קוראים לה בשעה שהם יודעים שהיא לא יכולה להגיע אליהם.
בסיום השיר אנו מבינים כי הצמרת של שתיהן שונה.
הצמרת של הנמלה היא צמרת פיזית, צמרת של עץ. ואילו הצמרת של הדוברת היא צמרת נפשית. יד הענקים עבור הנמלה היא יד אדם המאיימת למעוך אותה, ואילו יד הענקים החוסמת את הדוברת יכולה להתפרש כיד הגורל, כוח עליון, או יד הביקורת של קהל הקוראים. שיר זה הוא שיר מתהפך שכן רק בסיומו ברור לנו שעולמה של הדוברת איננו מקביל לעולמה של הנמלה והדימוי שציפינו שיימשך גם במהלך הבית השלישי מופר.
האמצעים האומנותיים בשיר רק על עצמי :
1. האמצעי המרכזי בשיר הוא ציורי לשון – דימוי, מטאפורה, האנשה... הממחישים את מצבה ותחושותיה של הדוברת.
2. אמצעי נוסף בשיר הוא ניגוד – נגידו בין הדוברת לנמלה.
3. חריזה – נמלה, דלה. עמל, לעל. ענקים, רחוקים.
