מעשה ביונה
כותרת השיר: "מעשה ביונה" היא כותרת הרומזת לסיפור בסגנון עממי או למשל שמציע מוסר השכל. צירוף מילות הכותרת חוזר עוד פעמיים בשיר עצמו ויוצר הסחת דעת אירונית.
בית א': השיר נפתח בתיאור עדין של יונה שיורדת על כתפו של הדובר. היא באה ממרומי גגות עיר החסד והרחמים, ירושלים, וכאשר היא נוחתת היא מסמלת שלום. העובדה שהיונה באה מהשמים רומזת להיותה מלאך היורד לעולם, ובשלב זה עדיין לא ברור למה הוא הגיע.
בית ב': הפתיחה של הבית היא דרמטית ומורכבת. השניים מתייחדים בשתיקה שיש בה הבנה וקבלה הדדית בלי צורך בהסבר או בדו שיח. בשתי שורות יש רמז שאומר שהשניים דוממים – חסרי חיים. בהמשך הדובר רצה לומר וגם להאמין שהוא יכול לשמש ליונה מקום מבטחים. גם היא בתמימותה חשבה שהדבר אפשרי. היונה מחפשת מקום לנוח, דבר המבטא מוות.
בית ג': התיאור שנרמז בשני הבתים הראשונים הופך לישיר וברור בבית השלישי. לפי הבית השלישי היונה צנחה אל כתפו של הדובר, בתנועה לא רצונית. למרות שהיא נפלה היא עדיין נשארת לבנה וחמה, סמל לחיים, לטוהר ולתמימות.
בית ד': במפגש בין הדובר לבין היונה יש מגע עדין ואינטימי. בסיום השיר היונה מופיעה כקורבן. יש שתי הנחות למה שקרה ליונה; אפשר להניח שהיא נפצעה ובצניחתה מתה או שהמגע בינה ובין הדובר הוא שהרג אותה.
הרעיון המרכזי של השיר: השיר "מעשה ביונה" נכתב על רקע מלחמת השחרור. היונה שנוחתת על כתפו של הדובר מסמלת את מלאך המוות היורד מהשמיים כדי לקחת את הדובר המדמם ובגלל זה נוצתה הופכת אדומה כאשר היא באה במגע עם הדובר הפצוע או ההרוג. או שהיונה היא הפצועה ובמותה היא מסמלת שלום וחירות. לפי הנמשל האדם הוא שאחראי למות היונה. בסיום השיר סיבת מותה של היונה עדיין לא ידועה. במותו של הדובר מת גם הרעיון המסומל על ידי היונה.
אמצעים אומנותיים:
הקבלה: השיר מתאר שתי דמויות שנפגשות באופן מפתיע. הדובר כמייצג האדם והיונה כמייצגת סמל ורעיון. שני הדמויות נמצאים במצוקה ושניהם זקוקים לחסד ורחמים.
ניגוד: בשני הבתים הראשונים יש מציאות רגועה וחיובית, לעומת שני הבתים האחרונים שבהם יש אובדן וכאב. הסיכוי שיהיה שלום והרחמים הופך למציאות כואבת שהורסת את התמימות.
חזרה: המילה "תמימה" חוזרת שלוש פעמים בבית השני. בחזרה זו יש הדגשה לתמימות שמייצגת היונה. בגלל שהיא תמימה היא לא רואה את הסכנה שנשקפת לה.
האנשה: היונה בשיר מואנשת. היא מתוארת כתמימה וחמה. האנשת היונה תורמת לבעיה שבסופה שתי הדמויות ימותו.
סמלים:
1) היונה כסמל לתקווה ושלום- הסמל הופך לאירוני במהלך השיר, בגלל שהתקווה מתנפצת כאשר היונה צונחת אל מותה.
2) צבעים- הצבע הלבן שמראה על שלום ותמימות לעומת הצבע האדום, הדם ממחיש את הפיכתו של השיר מאופטימי לפסימי. אותה יונה שבאה ממקום של טוב, מקום לבן מגיעה אל מקום רע, מקום אדום, ובאמצעות החלפת הצבעים מודגש מותה.
