לא זכיתי באור מן ההפקר / חיים נחמן ביאליק
השיר "לא זכיתי באור מן ההפקר" הינו שיר ארס פואטי, שיר שבו הדובר (המשורר) מתאר את תהליך יצירת השיר. תהליך היצירה מוצג כתהליך קשה וכואב ומסתיים עם הגעתו של השיר אל הקוראים.
השיר לא זכיתי באור מן ההפקר מחולק לארבעה בתים.
שני הבתים הראשונים עוסקים במקורות ומקוריות השיר. המשורר משתמש במטאפורת האור כדי לסמל את היכולות הכישרון וההשראה לכתיבה שלו. הניצוץ הוא מטאפורה למקור ממנו בא האור. תהליך היווצרות האור הוא תהליך קשה וכואב אשר בא לידי ביטוי באמצעות שימוש בפעלים "נקרתיו" "חצבתון".
הלב (מוטיב הלב) הוא המקור לכתיבת השיר.
יש שימוש במטאפורה, הלב מדומה לסלע ו "צור". תהליך חציבת הסלע מדומה לתהליך כתיבת השיר והקושי בכתיבות כפי שקשה לחצוב בסלע. המילים "לבבי" ו "לבי" נמצאות במרכז שני הבתים הראשונים על מנת לבטא את מקומות וחשיבותו של הלב בכתיבת השיר.
בבית השלישי ישנה חזרה נוספת על מוטיב הסלע והחציבה. המשורר מציין את קורות חייו וקורות כתיבת השיר המתוארות כהליך חציבה בסלע. כמעין פטיש המכה בסלע.
בבית האחרון מציין המשורר (ביאליק) כי למרות כל המאמץ הרב אשר השקיעה בכתיבת השיר (המאמץ המתואר מעלה), האור שיצר בכתיבת השיר נשאר אצל קהל קוראיו רק לרגעים מועטים שכן האור נעלם ברגע שמפסיקים לקרוא את השיר.
ישנה חזרה על מילת השלילה "לא" שבאה להדגיש מאיפה הוא לא מקבל את ההשראה שלו. המשורר מדגיש כי האור הוא האושר הפנימי שלו.
המילה "לא" מופיעה בארבעה מקומות מהם לא לוקח המשורר השראה
לא מן ההפקר
לא בירושה מאביו
לא מאיש אחר
לא בקרב.
