חצוצרה בוואדי / סמי מיכאל - ספרות

חצוצרה בוואדי:

תקציר הסיפור:

הודא היא בחורה ערביה-נוצרייה שגרה בוואדי בחיפה ביחד עם אמה, סבה אליאס ואחותה הצעירה מרי, בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים. אביה מת שנים לפני זה, בלידתה של מרי. הסיפור מתחיל בערב אחד, כאשר המשפחה וסבלו מהרעש שעשו השכנים מלמעלה, כרגיל. באותו ערב הגיע אליהם בעל הבית, אבו נחלה, ואמר להם שהוא מסלק את השכנים הרועשים ומשכיר את הבית לדייר אחר. בלילה לא הצליחה הודא להירדם, כמו שקרה ברוב הלילות, ובבוקר כשהלכה לעבודה בסוכנות הנסיעות היא הייתה מאוד עייפה. חברותיה היהודיות, עדינה ושירלי, קנו לה מתנה ליום הולדתה – ספר שירים של יהודה עמיחי, המשורר האהוב עליה. למחרת הודא ואימה דיברו על הבחור שמרי הולכת להינשא לו, והודא חשבה שמגיע לה מישהו יותר טוב. בנוסף הן דיברו על השכן החדש, יהודי עולה חדש ששמו אלכס, והודא נשמעה מתעניינת. באותו לילה שמעה הודא את צעדיו של השכן החדש והצליחה להירדם מהר, דבר שהיה לא רגיל. למחרת משפחתו של ווחיד, בעלה לעתיד של מרי באה לביקור. הם חשבו שמרי יפה, אבל בגלל שמשפחתה הייתה ענייה הם רצו לבטל את החתונה. מרי רצתה להתחתן איתו למרות שלא אהבה אותו, אבל הוא היה עשיר. בזמן הביקור הגיע לביתם אלכס ואמר שפרצו לו לבית, הוא שאל אם משפחתה של הודא שמעה משהו, הם ענו שלא ואום הודע הביאה לו עוגיות והוא הלך. כאשר אלכס החזיר את הצלחת הוא שאל אם יפריע להם שתהיה בערב מסיבה בדירתו והם אמרו שלא, ואכן בערב נשמעו קולות מהמסיבה ובזמנה מרי והודא ודיברו. בנו אבו נחלה, זוהיר,אהב את מרי והיא אותו. למחרת הגיע וחיד לבקש את ידה של מרי למרות שהוריו לא רצו, אבל מרי סירבה כי היא לא רצתה להרגיז את אמו. בלילה הגיע זוהיר, שהיה מעוצבן על החבר החדש של מרי ודפק על דלתם מתוך שכרות וזעם כדי שיפתחו. אלכס שעלה לפניו לדירתו ניסה לעצור אותו, ובתגובה זוהיר דקר אותו ביד באמצעות סכין, אבל אלכס גבר עליו והצליח להוריד אותו למטה. המשטרה הגיעה ואלכס וזוהיר פונו לבית חולים. הודא לקחה את משקפיו של אלכס, ומרי סיפרה לאום הודא ולסבא אליאס שהודא מתעניינת באלכס. למחרת הודא לא הלכה לעבודה ונשארה בבית כי רצתה לראות את אלכס ולתת לו את המשקפיים. כשהיא נתנה לו את המשקפיים הוא אכל איתם ארוחת בוקר בביתם. אבו נחלה רצה לתת לאלכס פיצויים כדי שהוא לא יתבע את בנו. סבא ואלכס הסכימו, במיוחד אלכס שדרש הרבה כסף. למחרת פגשה הודא את אלכס בדרכה לעבודה, והוא אמר לה שהיא מוצאת חן בעיניו, אבל היא הייתה מרוגזת בגלל עניין הפיצויים ולא רצתה לדבר עמו. אחרי כמה זמן נסעה כל המשפחה לביתו של ווחיד, שם התקיימה מסיבת האירוסין. לאחר כמה ימים הלכו לים מרי, הודא, אלכס ושירלי עם החבר שלה. בדרך לים אלכס נגע בירכה של הודא והיא הסמיקה. בים גילתה מרי להודא שהיא בהריון מזוהיר וסיפרה לה על כך שהיא רוצה לגרום לווחיד לחשוב שהתינוק שלו. אלכס נעקץ על ידי עקרב כשהיה בדירתו. הודא עלתה אליו ושמה לו קרח, והם דיברו. אחר כך הודא ואלכס נסעו לאוניברסיטה והם התנשקו. הודא אמרה שהיא מוכנה להתגייר כדי להתחתן איתו. הודא ואלכס הודיעו על כך שהם רוצים להתחתן, ומשפחתה של הודא שמחה מאוד. לאחר זמן מה הם נסעו לאילת, ומרי הצליחה לגרום לווחיד לשכב איתה, ובאותו לילה גם אלכס והודא קיימו יחסי מין בפעם הראשונה והודא איבדה את בתוליה. כשחזרו נודע להם שבן הדוד של מרי והודא חוסל בבירות על ידי היהודים. הודא שאלה את חברותיה לעבודה כיצד ניתן להתגייר, וכאשר אמרה לאלכס שהתהליך ארוך הוא הציע שיתחתנו בחתונה אזרחית בקפריסין כמה שיותר מהר. אחר כך יצא אלכס למילואים ברמת הגולן. הוא הצליח להגיע לחתונה של מרי ווחיד. בהלוויה של אביו של אלכס, לאחר מכן פרצה מלחמה בלבנון, ואלכס נשלח אליה. הוא לא חזר מהמלחמה. והודא לא ידעה איך לגדל את בנה, כיהודי בין הערבים או כערבי בין היהודים.

דברים חשובים:

הסיפור חצוצרה בוואדי הוא רומן. מסופר על אישה ערבייה בשם הודא שמתאהבת ביהודי. היא גרה בוואדי בחיפה. להודא יש אימא, אום הודא, סבא אליאס ואחותה מרי.

שני מקומות בהם מופיעה החצוצרה:

בעמודים 26-27 שומעים את החצוצרה בפעם הראשונה. הודא מרגישה קרובה אל אלכס כאשר היא שומעת את החצוצרה, אפילו אם היא לא ראתה אותו עדיין.

בעמוד 41 הודא לא נרדמת עד שהיא שומעת את אלכס מנגן. הוא משרה עליה ביטחון ושלווה.

מוטיב החצוצרה:

 החצוצרה היא מוטיב מרכזי ברומן, מייצגת את אלכס, העולה החדש מרוסיה שבא במפגש עם אוכלוסיה זרה. המפגש בין העולמות הזרים זה לזה מתאפשר באמצעות המוזיקה למרות שהצלילים הבוקעים מן החצוצרה של אלכס לא מוכרים לבני משפחתה של הודא, הם מזהים בהם אלמנטים שנוגעים בהם, הם מזהים בצלילים הרוטטים געגועים, כיסופים, השתוקקות. הם מזהים רגש, ובגלל שהם בני אדם הם מתחברים באמצעות המוזיקה לרגש המשותף לכל בני האדם. אלכס הוא עולה חדש שמתקשה להתבטא בעברית, החצוצרה היא אמצעי ביטוי משמעותי שיש לו. למשל, כשהוא מתגעגע לאהובתו, אסיה, הוא מנגן בחצוצרה. כאשר אלכס רוצה לבטא את שמחתו בעקבות המגע הארוטי עם הודא הוא רוצה להביע זאת בחצוצרה. הערגה של אלכס להודא מוצאת את ביטויה גם בנגינתו המבטאת געגוע אליה. הזהות בין אלכס לחצוצרה מוצאת את ביטויה גם כאשר אמו לוקחת את החצוצרה איתה לאחר שאלכס נפל במלחמת לבנון ולא משאירה את החצוצרה להודא - עם הסתלקותו של אלכס  'הלכה'  איתו, באופן סמלי, גם החצוצרה שלו. כשאימא של אלכס לוקחת את החצוצרה היא רוצה לפגוע בהודא. החצוצרה בכותרת מהווה  רמז מטרים/מקדים  לסופו של הרומן. החצוצרה מתקשרת גם לחצוצרת הרחם, לעובר שנושאת עמה הודא.

מאפיינים של דמות ראשית:

1. היא קשורה לכל הדמויות החשובות בסיפור.

2. במהלך הסיפור היא משתנה.

3. העלילה סובבת סביבה.

מאפיינים של דמות משנית:

1. להאיר את הדמות הראשית.

2. לתאר את דעתו של המחבר.

3. לשמש רקע חברתי.

4. להניע את הדמות הראשית לפעולה.

הודא כדמות ראשית:

הודא היא ערביה נוצרייה ישראלית. היא בת שלושים, מפרנסת את עצמה ותומכת במשפחתה. היא מנסה להיות עצמאית ולא מחוברת לאף חברה. היא מוכנה לשלם ולהקריב דברים בשביל האמונות שלה. למשל, היא מוכנה להתגייר בשל אהבת אמת. במהלך הרומן הודא עוברת שינוי. בתחילת הרומן היא לא הייתה בטוחה בנשיות שלה וחשבה שהיא קרה מבחינה מינית, ולבסוף היא נהיית בטוחה בנשיות שלה.

מרי כדמות משנית:

מרי היא ההפך של הודא. יפה ונועזת. מרי נכנסת להריון מזוהיר, בנו של אבו-נחלה. זוהיר הוא עבריין, ולכן משפחתה של מרי לא מסכימה לזיווג הזה. מרי נישאת לווחיד, וגורמת לו לחשוב שהוא אבי התינוק.

אלכס כדמות משנית:

אלכס הוא עולה חדש מרוסיה ונודע ברומן בתור נגן החצוצרה. הודא מלמדת את אלכס עברית. לפני שהכירה אותו, היא התאהבה בצלילי החצוצרה. אלכס בודד מאוד בישראל, וכתוצאה מכך הוא מפגין את רגשותיו בנגינת החצוצרה. אלכס והודא מתקרבים. יש להם דברים משותפים כמו הבדידות.

הסיפורים:

הסיפור הראשון:

הסיפור הראשון הוא סיפורה של הודא, הגיבורה הראשית. הודא היא ערביה ישראלית בת שלושים, צנומה, לא יפה במיוחד ובתולה. היא התקרבה במהלך הרומן לאלכס. אך ישנם כמה בעיות:

1. הודא היא ערביה ואלכס יהודי. אחת מהבעיות האקטואליות בישראל שהיא בעיית היהודים ערבים.

2. אימו של אלכס שונאת את הודא. היא רוצה לעזוב את בית האבות שהיא נמצאת בו ולגור עם אלכס.

3. קרוב משפחה של הודא נהרג על ידי יהודים, ולכן משפחתה של הודא לא אהבה את אלכס בהתחלה.

4. הודא משוכנעת שהיא פריג'ידית, ולא מצליחה להתקרב לאלכס.

בסוף, דווקא כשהכול מסתדר ואף הם קובעים מתי להינשא, פורצת מלחמה, ואלכס מגויס. הוא נהרג בשדה הקרב, ומשאיר את הודא הרה.

הסיפור השני:

 הסיפור השני הוא סיפור שקרה בעבר – הרומן שהיה בין הודא לבין בהיג', שהיה ערבי קיצוני. הסיפור בין הודא לבהיג' הוא מאוד מסתורי בתחילת הרומן, וככל שממשיכים לקרוא מתגלים עוד פרטים, עד שבסופו של הרומן מגלים את כל הסיפור. הודא יצאה עם בהיג', אבל בגלל שהייתה שמרנית הוא עזב אותה. כאשר רצה לחזור אליה, היא לא הסכימה לקבל אותו בחזרה. בהיג' שכנע את הודא שהיא לא טובה וקרה מבחינה מינית, וכך היא מאמינה עד שהיא פוגשת את אלכס.

הסיפור השלישי:

 הסיפור השלישי הוא סיפורה של מרי, האחות הצעירה והיפה. מרי בהריון מזוהיר, והיא מנסה לגרום לווחיד, בעלה לעתיד לשכב איתה. מרי רוצה לגרום לו לשכב איתה כדי שהוא יחשוב שהילד הוא שלו. היא מצליחה רק כאשר היא ווחיד והודא ואלכס נוסעים לאילת. אחר כך היא נישאת לווחיד, ויולדת את הילד. היא הופכת להיות אישה כנועה כמיטב המסורת, ובניגוד חמור לחינוך שקיבלה.

הסיפור הרביעי:

 הסיפור הרביעי הוא סיפורו של הסבא אליאס. אליאס גר במצריים עם כל משפחתו. כולם מתו כשהיה צעיר מאוד, והוא נותר לבדו. כולם חשבו שאליאס הוא מכשף בגלל עיניו הירוקות. הוא הכיר אישה והיא הולידה לו בן, אך היא נפטרה לאחר הלידה. לאחר כמה שנים הוא חיתן את בנו עם אום הודא, ולאחר שהם הולידו שתי בנות, הוא מת.

הסיפור החמישי:

 הסיפור החמישי הוא סיפור האהבה של אלכס עם אסיה. הם היו זוג שהיה הרבה זמן ביחד, אבל בגלל עלייתו של אלכס לארץ ישראל הם נאלצו להיפרד. בהתחלה אלכס הקדיש לאסיה את המוזיקה שבאה מהחצוצרה שלו, אך לאחר מכן זה השתנה והוקדש להודא.

הסיפור השישי:

 הסיפור השישי הוא סיפורם של ההורים של אלכס. אביו של אלכס היה בשבי של ברית המועצות. אימו הייתה אישה פעילה, יוזמת, חזקת אופי ועצמאית. כאשר הם עלו לארץ ישראל הם עברו לבית אבות. אלכס עבר להתגורר בוואדי שבחיפה, וכשבא לבקר אותם הוא דוכא מפני שאימו תמיד גרמה לו ייסוריי מצפון.

הסיפור השביעי:

 הסיפור השביעי הוא סיפורה של אום הודא. היא הגיעה במקור ממשפחה גדולה ועשירה. אך אחיה, שהיו אלו שטיפלו בה והרכוש היה ברשותם, גורשו מהארץ לירדן לאחר שאבו נחלה, בעל הבניין הלשין אליהם ליהודים. אום הודא מאשימה אותו בקרב משפחתה בכך שהרס את חייה וגרם לה לחיות חיי עליבות כפי שהיא חיה כעת. אך למרות זאת היא מתחנפת אליו בפגישותיה עימו. היא נוהג לבקר בלויות של קרובי משפחתה מאחר שלא צריכים הזמנה כדי להגיע לאירוע כזה, וגם מאחר שזאת מעין נקמה בשבילה לראות את אילו שלעגו לה במשך כל חייה, והתייחסו אליה כאל נחותה, מתים ונטמנים בעפר. מאחר אום הודא שומרת באדיקות על קשרי משפחתה, ושיש לה תמונות ומידע רב על ילדיהם של אחיה, היא הופכת לקדושה וגיבורה כאשר אחינה, חסאם, שמשתתף בארגון טרור אנטי ישראלי, נהרג בפשיטה
של צנחנים. היא מפזרת תמונות שלו בבית, ורבים באים כדי לנחמה באבלה. היא מעמדת את מעמד ה"גיבורה המעונה" כאשר בנותיה חוזרות עם ארוסיהן מאילת, ואלכס היהודי תומך בקול בפשיטה. כל המתאבלים הולכים, ומפנים מילים זועמות כלפיה בגלל חתנה היהודי. אום הודא מתרגזת על אלכס, ולא מסכימה לדבר איתו או לבשל לו, עד שמרי משוחחת אותה, ואום הודא חוזרת להתנהג לאלכס כרגיל, ואף עוזרת לו לפני שהוא יוצא למלחמה.

הסיפור השמיני:

 הסיפור השמיני הוא מערכת היחסים המשפחתית. מערכת היחסים בין האם לאב המנוח, שכנראה הייתה רק כדי להוליד ילדים. האם והסב קשורים זה לזה מאוד, ומצטיירים כזוג נשוי ומאוהב, וזאת בגלל תיאוריה והזיותיה של הודא. הסב משמש כאב לבנות, והוא הקובע במבנה המשפחתי הזה. האם תומכת בבנות, ובכלל כל המשפחה מנסה לשכנע את הודא שהיא עוד תימצא חתן, ושאין לה סיבה לדאוג. זאת אוירה משפחתית תומכת ואוהבת, כאשר בין שתי הבנות יש מערכת יחסים שמזכירה מערכת יחסים של זוג, כאשר מרי ממלאה את תפקיד הגבר בגלל אישיותה החזקה, והודא את האישה החלשה והכנועה (זוהי המשפחה הערבית המסורתית). הבנות קשורות זו לזו, ישנות לעיתים באותה מיטה, וכאשר מרי עוזבת את הבית ועוברת לגור עם בעלה מרגישה הודא כאילו שנפרדה מבעל. היא מרגישה ננטשת ובודדה, כאילו שבעלה עזב אותה.

סיום הסיפור:

הודא נמצאת בבית הקברות. היא עומדת מול הקבר של אלכס ומספרת לו על התינוק. הודא לא בטוחה האם לגדל את התינוק בתור יהודי או בתור ערבי. אם יהיה יהודי, הוא יתגייס לצבא ואולי יגמור כמו אביו. הסוף נשאר סוף פתוח, אנחנו לא יודעים מה הודא החליטה.

כותרת הסיפור:

 לכותרת יש משמעות סמלית. החצוצרה בוואדי מסמלת את הקשר בין הודא לאלכס, כאשר אלכס הוא החצוצרה והודא היא הוואדי. המשמעות העיקרית בסיפור היא דו קיום בין ערבים ויהודים. הסכסוך הערבי-יהודי הוא משמעותי. העובדה שאלכס לבסוף נהרג במלחמה מסמלת את דעתו של המחבר, שלא משנה כמה טוב היה להם, יחסים בין יהודי וערבי לא יוכלו להיות.

עמדת הדמויות לגבי היחסים של הודא ואלכס:

סבא אליאס:

 אלכס מוצא חן מיד בעיני אליאס. הוא אוהב את הכנות של אלכס. הוא כועס עליו שלא התלונן במשטרה על זוהיר. הוא דואג לאלכס כי הוא רואה שהודא אוהבת אותו, והוא דואג מאוד למצבה הנפשי.

אום הודא:

אום הודא מרחמת על אלכס. היא מבשלת לו אוכל, ומטפלת בו כשנפצע. אבל אחרי שהצדיק את הצנחנים שהרגו את אחיינה, היא כועסת אליו, ולא מסכימה לבשל בשבילו, עד שמרי מבקשת ממנה שתפסיק עם זה, ובסוף הרומן היא עוזרת לאלכס, ואומרת לו שלום לפני לכתו למילואים, והיא מבקשת שיבוא לחתונתה של מרי.

מרי:

 מרי מסכימה ליחסים ואפילו מעודדת אותם. היא רוצה שהודא תקבל אהבה וחמימות, וזאת ההזדמנות שלה, לפני שהיא תהיה מבוגרת. עוד סיבה לכך שמרי תומכת בהודא היא שהיא דמות משוחררת.