המחרוזת / גי דה מופאסן - ספרות

המחרוזת / גי דה מופאסן

רקע  :
הסיפור המחרוזת הינו סיפור ראליסטי בו מנסה הסופר לתאר ולהתחקות אחר המציאות. הגיבורים בסיפורים ריאליסטים מגיעים בדרך כלל מהמעמד הבינוני. הזמן והמקום ידועים. הסיפור הראליסטי מציג את המציאות החברתית.

מבנה הסיפור :
את הסיפור המחרוזת ניתן לחלק את לשני חלקים :

1. החיים לפני איבוד המחרוזת

2. החיים לאחר איבוד המחרוזת

מבנה הסיפור אפייני למבנה הסיפור הקצר

1. האקספוזיציה : הצגת הזמן, המקום, הדמויות והרקע לעלילה.

2. נקודת התחילה בסיפור : ההזמנה לנשף

3. הנשף

4. נקודת השיא בסיפור : איבוד המחרוזת

5. נקודת המפנה בסיפור : השינוי בחייהם של בני הזוג במטרה להחזיר את חובותיהם.

6. סיום הסיפור : הגילוי המפתיע כי המחרוזת הייתה מזויפת

הדמויות בסיפור המחרוזת :

מר לואזל (דמות שטוחה) :
דמות ללא שם, כלומר דמות חסרת חשיבות או משמעות עבור אשתו. מר לואזל מוכן להקריב הכל למען אישתו (נותן לה כסף שתקנה שמלה), יוצא לחפש בעצמו את המחרוזת, עובד בשלוש עבודות וכדומה..

גברת פורסייה :
דמות משנית שטוחה. חברתה העשירה מימי ילדות של מטילדה לואזל שניתקה עמה את הקשר בגלל קנאה. גברת פורסייה שייכת למעמד הגבוה ומתגלה ביהירותה כאשר לא מזהה את גברת לואזל ולא מבינה מדוע מישהי מהמעמד הנמוך פונה אליה. גברת פורסייה תורמת לקידום העלילה בכך שהיא נותנת לגברת לואזל את מחרוזת "היהלומים".
כמו כן, היא מדגישה את תכונות האופי הקנאיות בדמותה של מטילדה לואזל :
לא מסתפקת בשלה, נצלנית (מחדשת קשר רק כשצריכה ממנה תכשיט).

מטילדה לואזל (דמות שטוחה) :
נערה שחיה בעולם דמיוני ומתחתנת עם פקיד בנק בלי בררה. מטילדה מרגישה שנולדה בטעות למעמד בו היא נמצאת וכי ראויה להיות עשירה. היא סובלת מהעוני בו היא חיה. מטילדה לא יודעת להעריך את מה שיש לה ומקנאה בסובבים אותה.
אפשר לראות כי חייה של גברת לואזל משתנים בעקבות אובדן המחרוזת אך אופייה לא משתנה. גם לאחר עשר שנים היא נזכרת באותו ערב של הנשף, בו הייתה הכי יפה. זיכרונות היופי והעושר (לא אושר) מחזיקים אותה בחיים. כאשר היא פוגשת בגברת פורסייה ברחוב היא מספרת לה את מה שקרה ומאשימה אותה.
יחסה לבעלה של מטילדה לבעלה : מטילדה לא קוראת לבעלה בשמו, היא לא התחתנה מאהבה, לא מעריכה את בעלה ומנצלת אותו. מטילדה מזלזלת בדברים שעושה למענה.
יחסה של מטילדה לחברתה : היחסים של מטילדה אל מול חברתה מאופיינים ביחסי קנאה. מטילדה מנתקת עמה את הקשר בשל עושרה ומחדשת את הקשר רק בגלל שהיא צריכה ממנה משהו.

השוואה בין חייה של מטילדה לואזל לפני ואחרי איבוד המחרוזת :

מעמדה של גברת לואזל לפני אובדן המחרוזת :
בעלת עוזרת בית, בעלת בית גדול, מתלבשת בבגדים יקרים. התנהגותה מזלזלת והיא מנצלת את כל מי שבסביבתה. המראה החיצוני שלה מגונדר ויפה.

מעמדה של גברת לואזל אחרי אובדן המחרוזת :
חיה בעליית גג ללא עוזרת בית ודברי ערך. ביתה קטן וחסרת מצב רוח. עצובה מאד מגורלה. בעלת מראה חיצוני עייף ותשוש.

ניתן לראות מספר שינויים במספר קריטריונים בחייה של גברת לואזל :

מעמד :
גברת לואזל השתייכה למעמד הבינוני, חיה חיים טובים בבית גדול והחזיקה עוזרת בית. בעקבות איבוד המחרוזת היא ירדה בסולם המעמדות למעמד הפועלים הנמוך והחלה לעבוד במשק בית אצל אנשים אחרים.

התנהגות :
מטילדה לואזל הייתה מפונקת, וחסרת ערכים. לקחה הכל כמובן מאליו. לאחר אובדן המחרוזת החלה לעבוד קשה ולהעריך כל פרוטה. מטילדה מתוארת כגסת רוח שמדברת בקול רם.

היחס לבעלה :
מזלזלת בבעלה, לא מעריכה אותו ואת רצונו לספק אותה. מטילדה מתביישת בו. ניתן לשער שלאחר השינוי שחל בחייהם. היא מעריכה יותר את בעלה ואת ההקרבה שלו למענה ולמען הבית.

מראה חיצוני :
לפני שנאלצה לשנות את חייה הייתה נערה יפה ועדינה. בעלת מודעות למראה החיצוני שלה. לאחר אובדן המחרוזת מטילדה מתוארת כבעלת מראה זקן. מטילדה הפכה לעקרת בית חסונה, שערה מוזנח, בגדיה בלויים וידיה אדומות.

מצב רוח :
מטילדה לא הייתה מסופקת מחייה. העבירה ביקורת על כל דבר. חושבת שמגיע לה יותר ולא מסתפקת בשלה. בעקבות השינוי בחייה מצב רוחה לא השתנה. מטילדה נשארה כועסת וממורמרת על חייה הקשים, אך הפעם, מסיבות שונות.

לסיכום, מהשוואה זאת ניתן ללמוד כי לאור אובדן המחרוזת, חייה של מטילדה משתנים מן הקצה אל הקצה. מחיים שלווים נינוחים וחסרי דאגות לחיים קשים, דלים ומלאי דאגות. הדבר היחיד שלא חל בו שינוי הוא מצב רוחה.

 

הפואנטה בסיפור "המחרוזת" :

הגדרה – פואנטה הינה גילוי מפתיע בסיום הסיפור אשר המעניק לסיפור כולו משמעות שונה וחדשה מזו שייחסנו לו קודם. כאשר מתגלה הפואנטה בסיפור עלינו לחזור אחורה ולחפש "רמזים מטרימים/מקדימים" אשר יעזרו לנו לגלות את הסוף המפתיע עוד במהלך הסיפור.

הרמזים המטרימים בסיפור המחרוזת:

1. גברת פורסטייה מרשה לגברת לואזל לחפש בקופסת התכשיטים לבדה אחר תכשיט שימצא חן בעיניה, זאת לאחר שאינה מוצאת תכשיט שאהבה מבין התכשיטים שהביאה לה. ניתן ללמוד כי מחרוזת היהלומים איננה בעלת ערך מכיוון שגברת פורסטייה לא חששה שמטילדה תמצא אותה ותשתמש בה.

  2. גברת פורסטייה נותנת לגברת לואזל את מחרוזת היהלומים במהירות ללא חשש וללא כל בקשה מיוחדת (שרשרת יהלומים אמיתית הינה יקרת ערך ובד"כ גוררת שלל בקשות).

3. גברת פורסטייה לא דורשת את התכשיט במשך שבועיים.

4. כאשר גברת לואזל מחזירה את המחרוזת באיחור גבר פורסטייה נוזפת בא על האיחור ביחד בלי שום תזכורת לכך שמדובר בשרשרת יקרה במיוחד.

5. בחנות התכשיטים היוקרתית, המחרוזת הונחה בקופסא שונה מזו שגברת פורסטייה הביאה למטילדה – ניתן ללמוד מכך שהשרשרת איננה מקורית.

6. השרשרת נופלת בקלות מצווארה של גברת לואזל. ניתן להסיק מכך כי אם היה מדובר בשרשרת יקרה ומקורית היא הייתה מאובזרת בסוגר ביטחון מיוחד שימנע את נפילתה.

7. היא הייתה מאחת הנערות חינניות ומקסימות שנולדו כמו בטעות לגורל משפחת פקידים. גברת לואזל חשה כי בטעות נולדה למעמד נמוך. משפט זה מהווה רמז מטרים לטעות הגדולה שמובילה לשינוי.

8. "היה הייתה פשוטה", לגברת לואזל טעם פשוט והמוני ולכן היא הולכת שבי אחרי המחרוזת הנוצצת והבוהקת ולא אחרי הדברים היקרים באמת.

המוטיבים בסיפור "המחרוזת" :

מוטיב הינו רעיון, דמות או חפץ המופיעים בגלוי או בנרמז מספר פעמים ביצירה.

למוטיב שלוש תפקידם מרכזים.

1. לסייע באפיון הדמויות

2. לקדם את העלילה

3. להדגיש רעיונות ומסרים

המוטיב בסיפורנו הוא מוטיב "הזיוף". מוטיב זה ממלא מספר תפקידים בסיפורנו:

1. המוטיב מסייע באפיון דמותה של גברת לואזל - המחרוזת בסיפור מתגלה כמזויפת ממש כמו חייה של גברת לואזל, הדמות אותה מציגה  גברת לואזל בנשף היא זיוף. רואים זאת באמצעות השמלה לנשף והתכשיטים שלוותה מחברתה. היא מרגישה כאילו היא הייתה צריכה להיות חלק מהמעמד הגבוה ומנסה להתנהג כך.
גם חיי הנישואים מתגלים כזיוף. היא נשואה בלת ברירה ולא מאהבה.

2. מוטיב הזיוף מדגיש את הרעיון כי תפיסת עולמה של גברת לואזל מזויפת כמו המחרוזת

3. מוטיב הזיוף מדגיש את העובדה החברה הגדולה מזויפת ועוסקת רק ברושם חיצוני והעמדת פנים.