הים ביני ובינך / שמואל הנגיד
השיר הים ביני ובינך הוא שיר קינה. שירי קינה הם השירה העתיקה ביותר שכן הם עוסקים בחוויה הבסיסי שהיא המוות. התבנית נלקחה מהשפה הערבית.
מצד אחד, מדובר בשירה מאד תבניתית, אך מצד שני, מאד רגשית ומלאת מתח.
בשירת ימי הביניים כל בית הוא שורה. כל תחילת משפט נקראת דלת, ולאחר הפסיק, החלק השני במשפט נקרא סוגר.
בשירת ימי הביניים נהוג להשתמש בחריזה מסוג "מבריח" (כל שורה מסתיימת באותו חרוז).
השיר הים ביני ובינך מחולק ל3 חטיבות (חלקים). החלק הראשון הוא שורות 1 עד 3 והנושא – שבועה על זה שלא ישכח. המספר נשבע לא לשכוח את אחיו. החלק השני הוא שורות
4 עד 10 והנושא – כאב על מות אחיו. החלק השישי הוא שורות 11 עד 15 והנושא – השלמה עם מות אחיו ופרידה ממנו.
חלק ראשון –
האמצעי הבולט הוא השאלה הרטורית, הרי ברור שיעשה את מה ששואל. אמצעי נוסף הוא חזרה על מילת השלילה "לא". שבחלק הראשון של השיר הים ביני ובינך יש שימוש במטאפורה, למעשה, השיר נפתח במטאפורה. מטאפורת הים – הים מסמל את מרחק פיזי רב. אחד האחים חי, והשני מת – וזהו המרחק אותו הים מסמל. (לאו דווקא מרחק פיזי).
הדובר מספר כי למרות שאחיו מת, הוא יבוא לבקר אותו וישב על קברו.
חלק שני –
החטיבה השנייה עוסקת בכאב של הדובר על מות אחיו. הכאב בא לידי ביטוי בתחילת החטיבה במילה "אהה" ובפניה ישירה לאחיו המת. שוב, יש ריבוי משפטי שלילה שמבטאים את חוסר הקשר הקיים, את הריק שנוצר לאחר מות האח. החזרה על המילה "לא" מדגישה את הפער בין ציפיות הכותב לבין חוסר התגובה של האח המת ובכך מעצימה את הכאב. בחלק השני ישנן תקבולות ניגודיות שמבטאות אף הן את הפער ואת החוסר קשר בין האח החי לאח המת.
חלק שלישי –
בחלק השלישי קיימת השלמה עם מות האח ופרידה ממנו. בחלק השלישי ישנה פתיחה בפניה ישירה אל האח. שורות 11-12 – ברכה של המשורר לאחיו. שורות 13-14 הן השלמה עם המציאות ושורה 15 היא שבועה של המשורר כי עד יום מותו יישאר זיכרון האח וכאב הפרידה בליבו. השיר פותח במטאפורת הים ומסתיים באש. בכך נוצרת המסגרת של השיר. מטאפורות הים והאש מבטאות את עוצמת הכאב. המרחק הרב שמציין הים, והזיכרון שמציינת האש. בנוסף, מדובר ביסודות הקיום – יסודות מאד חזקים וכך גם רגשותיו של המשורר אל אחיו – רגשות עזים ומוצקים.
לשיר הים ביני ובינך קיימת תבנית מסגרת של שבועה. בהתחלה המשורר נשבע לזכור את האח ובבית האחרון חוזר על שבועה זו.
בשיר ישנם מספר אמצעים נוספים, תקבולות ניגודיות, שימוש במילת השלילה לא, תפארת הפתיחה ותפארת הסיום. כמו כן, השימוש ב ו' החיבור היוצרת את הקשר בין הבתים, יוצרת המשכיות. בשיר יש שימוש בשאלות רטוריות, פניה ישירה אל האח המת בלשון נוכח. כמו כן, ישנם שיבוצים מקראיים הלקוחים מספר איוב – בספר זה איוב מבכה על מר גורלו.
המוטיבים המופיעים ביצירה -
מוטיב הכאב בא לידי ביטוי על ידי המילים "מכאוב" והטיות נוספות של השורש כ.א.ב , מוטיב הלב המופיע בהטיות שונות. מוטיב הקבר – מדגישים את הרעיון המרכזי בשיר – הכאב ממות אחיו. (כאב, לב שבור, קבר – מסמלים מוות).
בשיר יש שימוש באמצעי אומנותי הנקרא "מצלול".
כמו כן, קיים אמצעי אומנותי נוסף – צימוד – ביני ובינך, אנום בנומתך, ארצי בארץ, מכאוב מכאובי, רוח רוחך = משחק מילים.
