סיום המלחמה כניעת גרמניה ויפן - היסטוריה

כניעת גרמניה ויפן

סיום המלחמה באירופה

1. שחרור צרפת ובלגיה: לאחר כיבוש נורמנדי , השלימו בעלות הברית את כיבוש צרפת כולה כשהם נעזרים בארגוני מחתרת צרפתית. ב 26 אוגוסט 1944 שוחררה צרפת מהנאצים. משם המשיכו לכיבוש בלגיה ולוקסנבורג.
2. המפלה הגרמנית במזרח אירופה : הצבא הרוסי שחרר את כל אירופה המזרחית, דרומית ומרכזית (מלבד יוון). תחילה פלשו הכוחות הרוסים לפינלנד, לאחר מכן למדינות הבלטיות (ליטא, לטביה, אסטוניה). משם לפולין ולארצות הבלקן (רומניה, בולגריה, יגוסלביה, אלבניה). הפלישה הייתה מהירה ונוחה יחסית משום שהכוחות הגרמנים נאלצו לשלוח כוחות לחזית בנורמנדי.
3. המתקפה הגרמנית האחרונה : הצבא הגרמני ניסה לתקוף את בעלות הברית ולבלום את ההתקדמות שלהם על ידי תקיפת בלגיה. האמריקנים עצרו התקפה זו, ואחריה הגרמנים נסוגו לגרמניה.
4. הקרב על גרמניה ונפילת ברלין : בחודשים הראשונים של 1945 ניצחו בעלות הברית בכל החזיתות. גם בחזית איטליה, גם בחזית נורמנדי וגם בחזית המזרחית , כך התקדמו בעלות הברית מכל החזיתות לעבר ברלין, גרמניה. הרוסים הגיעו ראשונים לברלין לאזור הבונקר של היטלר. ב 1 במאי 1945 התאבד היטלר עם אווה בראון פילגשו. ב 7 במאי חתם הגנרל הגרמני על כתב כניעה לבעלות הברית.   

המלחמה באירופה הסתיימה , במזרח הרחוק המשיכה המלחמה בין ארה"ב ליפן עוד כחצי שנה . באוגוסט 1945 הטילו האמריקאים שתי פצצות אטום על יפן ובראשית ספטמבר 1945 חותמת יפן על הסכמי כניעה שניתן לראות בהם את סיומה של מלחמת העולם השנייה.

ועידת פוטסדאם

ועידת פוטסדאם נערכה לאחר כניעת גרמניה ולקראת סיום המערכה מול יפן ומכאן שבניגוד לוועידת יאלטה לא הייתה למשתתפיה מטרה משותפת(גרמניה כבר נכנעה)

רוזבלט וצ'רצ'יל שני מנהיגי העולם החופשי לא השתתפו בוועידה זאת . רוזבלט ניפטר ואת מקומו תפס  הרי טרומן . צ'רצ'יל הוחלף בבחירות עם סיום המלחמה בגרמניה ע"י קלמנט אטלי . את ברה"מ המשיך לייצג סטלין .

החלטות ועידת פוטסדאם .

1)      עתיד גרמניה - אישור מחדש של החלטות ועידת יאלטה , פרוק צבא גרמניה ,חלוקת גרמניה ,עקירת הנאציזם ,סיפוח פרוסיה המזרחית לרוסיה, החזרת אלזס לורן לצרפת והחזרת חבל הסודטים לצ'כוסלובקיה. בשאלת הפיצויים התגלתה מחלוקת וברית המועצות דרשה לפצות את פולין על חשבון גרמניה ולפרק את גרמניה מתעשייתה, המערב דרש להתייחס לגרמניה כחלק אחד ולא לפי אזורי הכיבוש . לבסוף סוכם כי כל מדינה תגבה את הפיצויים מאזור הכיבוש שלה.

2)      פולין - אושרו החלטות ועידת יאלטה והמערב הכיר בממשלה הפרו קומוניסטית שלה, פולין החלה בגירוש גרמנים שישבו בגבולותיה לכיוון גרמניה .

3)     המלחמה מול יפן - נכתבה "הכרזת פוטסדאם"  זהו אולטימטום ליפן ובו נוסחו תנאי כניעה ליפן שכללו : ויתור על כל השטחים שכבשה יפן במזרח הרחוק, ביטול משטר הקצינים ששלט ביפן, העמדה לדין של פושעי מלחמה, השלטת משטר כיבוש על רוב שטחה של יפן עד שתהפוך למדינה דמוקרטית ,תשלום פיצויים. הובהר ליפן כי סירוב לכניעה יביא על יפן חורבן על ידי בנות הברית .

4)     חוזי השלום עם הגרורות הנאציות - הוחלט לעבד חוזי שלום ולהחתים את הגרורות הנאציות ולשתפם במסגרת האום

 

משמעות ועידת פוטסדאם

1.      ועידת פוטסדאם מסמלת את התפוררותה של הברית שניצחה את מלחמת העולם השנייה 

2.      נתגלה חוסר האמון ההדדי בין המזרח (ברית המועצות) והמערב (ארצות הברית ובריטניה). סטאלין כעס על הפסקת הסיוע לארצו ואילו המערב כעס על הסובייטיזציה של מזרח אירופה.

3.      ניתן ביטוי נוסף לראשית המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות.

4.      ברית המועצות הלכה והעמיקה את אחיזתה במזרח אירופה וארה"ב אותתה על עליונותה הטכנולוגית .

 

התקדמות בעלות הברית בחזית האוקיאנוס השקט עד לכיבוש אוקינאווה

האסטרטגיה של יפן הסתמכה על שלושה מעגלי הגנה:

1.      חיצוני - האוקיינוס השקט.

2.      האמצעי - בורמה תאילנד הודו וסין.

3.      הפנימי - כל האזורים הסמוכים ליפן כמו קוריאה וטאיוואן.

גם בחזית זו הלחימה נמשכה זמן רב מאחר והחיילים היפנים היו נאמנים לשבועתם לקיסר להילחם עד מוות לטובת הגנת המולדת.

ניהול המערכה של ארה"ב הוטל על הגנרל מק'ארתור והאדמירל נימיץ. בקיץ 1943 החלו האמריקאים בכיבוש המעגל החיצוני כאשר מטרתם הייתה להחזיר לבעלות הברית את האיים הגדולים שנכבשו כמו הפיליפינים ומלזיה. בסתיו 1944 החלו בכיבוש המעגל האמצעי.

ביולי 1944 כבשו האמריקאים את שרשרת איי מריאנה ובכך הצליחו להשיג טווח טיסה שאפשר לחיל האוויר האמריקאי להפציץ ביפן.

מתחילת 1945 החל הקרב הקשה ביותר, כיבוש המעגל הפנימי. ארה"ב הפציצה את ערי יפן. מאות אלפי יפנים נהרגו. לאחר כיבוש האי הגדול אוקינווה הטילו האמריקאים מצור מלא על יפן. חיל האוויר היפני היה חלש מכדי לבלום את המפציצים האמריקאים ולכן החל להקריב את טייסיו כטייסים מתאבדים - הקמיקאזה (סופת האלים – ראו הרחבה בהמשך).

בסוף יולי 1945 התפטרה ממשלת יפן וממשלה יפנית חדשה קמה וניסתה להגיע להסדר עם ארה"ב על כניעה אך בתנאי שהקיסר היפני יישאר. ארה"ב לא הסכימה ועמדה על כך שהכרזת פוטסדאם תקוים במלואה.

ב-8 אוגוסט הייתה אמורה ברית המועצות להיכנס למלחמה כנגד יפן.

 

·         התקדמות בעלות הברית בחזית האוקיינוס השקט ועד כיבוש אוקינווה
בשנת 1942, לאחר קרב מידוויי עוברת היוזמה המלחמתית לידי האמריקאים. המפקדים האמריקאים במזרח הרחוק היו האדמירל נימיץ והגנרל מק'ארתור
במשך שנתיים ניהלו האמריקאים מאבק עקוב מדם כדי לדחוק את היפנים חזרה לכיוון יפן. הם נלחמו על כל אי (יפן מחולקת למספר איים) תוך כדי הפצצות אוויריות כבדות והפצצות מספינות המלחמה אשר עגנו בקרבת החוף. ההתנגדות היפנית הייתה אכזרית נואשת וקשה (שכן, היפנים אינם נכנעים ומוכנים למות למען המולדת). בתום השנתיים מצליחים האמריקאים לדחוק את היפנים לתוך יפן ולהכניס את המלחמה לשטח היפנים. במהלך כל התקופה מפציצים האמריקאים מטילים אלפי טונות של פצצות וגורמים נזק אדיר מימדים לאומה היפנית ולצבא היפני.
בתחילת שנת 1945 מצליחים האמריקאים לכבוש את הפיליפינים, איווג'ימה ואוקינווה שהיו האיים הסובבים את יפן. המחיר שהאמריקאים שילמו היה כבד ועשרות אלפי חיילים איבדו את חייהם במהלך הקרבות. מספר האבדות בצד היפני היה גדול אף יותר ומוערך בפי שתיים הרוגים.
הנשיא טרומן שהחליף את הנשיא רוזוולט שמת בפתאומיות מחליט לסיים את המלחמה ביפן ולצאת למתקפה אחרונה ובסופה לחסל את יפן. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שמשנת 1944 מחליטים היפנים להשתמש בנשק האחרון כנגד הצי האמריקאי והוא טייסי הקמיקזה (טייסי קמיקזה הינם טייסים אשר מטיסים מטוסים עמוסי חומרי נפץ ומתאבדים על ספינות הצי האמריקאי). חלק מטייסי הקמיקזה נהדפו ונורו בעודם באוויר אך רבים הצליחו לפגוע בצי האמריקאי וגרמו לו פגיעה קשה. 27 ספינות מלחמה הוטבעו (בניהן נושאת מטוסים) ויותר מ60 ספינות נוספות ניזוקו קשה. כ-4615 טייסי קמיקזה נהרגו. למרות הפגיעה הקשה ביפן ואיבוד רוב כוחם היפנים לא נכנעו והמשיכו להילחם בעוז ובחוזקה עד למתקפת "יום-הדין" במהלכה הפציצו האמריקאים את יפן באמצעות שתי פצצות אטום.

·         מה היו שיקולי הנשיא טרומן בהטלת פצצות האטום על נגסאקי והירושימה?
בזמן המלחמה נודע לנשיא רוזוולט שהגרמנים עובדים על פיתוח נשק אטומי אשר יולבש על טילי ה V-2 הגרמנים. הנשיא רוזוולט נתן הוראה להתחיל בפרויקט פיתוח הנשק האטומי האמריקאי. הממשל האמריקאי גייס מאות מהנדסים בכירים (ובניהם אלברט איינשטיין) אשר עבדו באוניברסיטת שיקגו על "פרויקט מנהטן" – פיתוח הפצצה האטומית הראשונה. פרויקט מנהטן נשמר בסודיות מוחלטת. רוב המהנדסים אשר עבדו על חלקים שונים מהפצצה האטומית לא ידעו מה יבנה בסופו של דבר ואפילו סגן נשיא ארה"ב, הנרי טרומן, לא ידע על קיום פרויקט זה.
בחודש יולי 1945 בוצע הניסוי הראשון בפצצה האטומית במדבריות ניו-מקסיקו. המדענים היו המומים מפרי יצירתם. האפקט שהפצצה יצרה היה אדיר מימדים והפטרייה הגרעינית שנוצרה מהפיצוץ הגיעה לגובה של כ 15 קילומטרים מעל פני הקרקע. המדענים הודיעו כי מדובר בנשק יום הדין וביום מין הימים ניתן יהיה להביא את העולם לסופו באמצעות נשק זה.

·         למה החליט הנשיא טרומן על הטלת פצצת האטום ?

1. הנשיא טרומן רצה לקצר את משך המלחמה ולמנוע את האובדן של אלפי חיילים נוספים. גם לאור נחישות החיילים היפנים וגם לאור השימוש הקטלני שנעשה בטייסי הקמיקזה כנגד הצי האמריקאי.
2. המודיעין האמריקאי העריך כי הפלישה ליפן תגבה מחיר כבד עבור שני הצדדים ולכן העדיף טרומן על שימוש בפצצה.
3. המלחמה הקרה – טרומן חשש מכך שהרוסים ישתלטו על שטחים גדולים במזרח אסיה כפי שהרוסים עשו במזרח אירופה. טרומן קיווה שהפצצה האטומית תרתיע את הרוסים
4. טרומן היה טיפוס יהיר ורצה להפגין את כוחו של הצבא האמריקאי ולכן בחר בדרך פעולה זו
5. טרומן הבין שהיפנים לא יסכימו לחתום על הסכם כניעה.

·         הפצצה האטומית

טרומן החליט על סיום המלחמה. בתאריך ה 6 לאוגוסט 1945 הוטלה הפצצה האטומית הראשונה על העיר הירושימה. הפצצה הוטלה במרכז העיר ויצרה הרס אדיר. החום הרב שנפלט כתוצאה מהפיצוץ האטומי שרף והשמיד כל דבר שעמד בדרכו. גלי ההדף האדירים הפילו כל מבנה שעמד בדרכם והגשם השחור והרדיו אקטיבי יצר הרס עתידי. יותר מ100 אלף יפנים נהרגו בהפצצה ועשרות אלפי יפנים נוספים ימותו בעתיד כתוצאה מהקרינה הרדיו אקטיבית והנשורת שנפלה לאדמה.
ממשלת יפן לא נכנעה גם לאחר הטלת הפצצה האטומית על הירושימה. הנשיא טרומן מחליט על הטלת פצצה אטומית נוספת, הפעם על העיר נגסקי. הפצצה בנגסקי השמידה יותר מחצי עיר וגרמה להרג מידי של יותר מ80 אלף אנשים, ועשרות אלפים נוספים שימותו בעתיד כתוצאה מהקרינה. הנשיא טרומן יוצא ואומר כי לא ימשיך להטיל פצצות אטום על יפן כל עוד הממשלה היפנית לא תיכנע. הקיסר היפני, הירוהיטו, מחליט על כניעה וכך מובסת גם יפן. טקס החתימה על הסכם הכניעה נערך בתאריך ה 2 לספטמבר 1945 ובוצע על ספינת המלחמה מיזורי. האדמירל מק'ארתור שהפך למפקד הכוחות האמריקאים במזרח הרחוק חתם על הסכם הכניעה עם הקיסר היפני הירוהיטו. הקיסר היפני נאם בפני האומה היפנית ונשאר קיסרה של יפן. ממשלת יפן התחלפה והפכה לממשלה דמוקרטית.
יפן איבדה במלחמה מעל מיליון וחצי חיילים ו700 אלף אזרחים.

·         תוצאות והשפעות ההפצה האטומית על יפן ועל היחסים בין המעצמות
אומנם המלחמה במזרח הרחוק הייתה רחוקה מאד מאזורי הקרב בחזית האירופית אך אין ספק שיש לה השלכות חשובות על המערכת העולמית.
בדיעבד, מסתבר כי יפן וגרמניה, למרות היותן בנות ברית, אף פעם לא לחמו יחד בתיאום מלא. עובדה זו עזרה מאד לבעלות הברית לגבור עליהן ולנצח בסופו של דבר במלחמה. כמו כן, העליונות הטכנולוגית האמריקאית עזרה לה להגיע לניצחון.
ההתעקשות היפנית לא להיכנע הביאה את ארה"ב למוצא האחרון – שימוש בפצצה האטומית שמסיימת את המלחמה.
ברית המועצות מופתעת מאד מהפצצה האטומית שהיה בידי ארה"ב, מה שמחריף את תחילתה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. אי אמון רחב נפער בין שתי המעצמות וחשדנות עצומה. למעשה, ניתן לומר כי המלחמה הקרה שהביאה כמעט לפרוץ מלחמת עולם שלישית ולפרוץ מלחמה גרעינית נבעה לא מעט בגלל המתח שנוצר בעקבות קיומו של הנשק הגרעיני בידי ארצות הברית. כמו כן, העובדה כי משטר ארה"ב לא פחד להשתמש בנשק והשתמש בו בעבר פעמיים, הוסיפה לחשדנות הרוסית ולפחד שארה"ב תשתמש בנשק האטומי כנגדה.