ועידת ואנזה התרחשה בראשית 1942 בזמן שצבא הגרמני במלוא עוצמתו. החלה להתגבש בקרב אנשי ה- S .S. ההחלטה העקרונית כי הגיע הזמן לחסל לא רק את יהודי ברית המועצות אלא גם את יהודי אירופה כולה באופן מסודר ומרוכז. לכן היה צורך לתכנן, לייעל ולתאם בין הגופים השונים שאמורים לבצע את פקודת ההשמדה, במטרה להבטיח חיסול טוטאלי, מהיר ויעיל ככל האפשר.
הועידה התקיימה בתאריך ה 20 בינואר 1942 בברלין, כ- שבעה חודשים לאחר שהחל ביצוע הפתרון הסופי וכבר נרצחו כמיליון יהודים. כלומר, הועידה לא הקומה על מנת להחליט על הפתרון הסופי, אלא על מנת לייעל את רצח היהודים ולזרזו.
משתתפי הועידה:
בישיבה נכחו 15 בעלי תפקידים והייתה זו הישיבה היחידה בהשתתפות מספר כה רב של ראשי הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. נכחו בה: אייכמן – ראש הוועדה לטיפול ביהודים, היידריך -ראש שירותי הביטחון, גרינג - ראש הגסטאפו, הימלר - ראש ה-S.S , ראשי המשטרה מאזורי הכיבוש השונים במזרח, לצד ראשי המנהל ומומחים בכירים ממשרדים מרכזיים ומגופים בולטים ברייך הגרמני: משרד הפנים, משרד המשפטים, הממונה על תכנית ארבע השנים, משרד החוץ, לשכת המפלגה, לשכת הקנצלר והמשרד הראשי לענייני גזע ויישוב.
אולם, ראשי הזרוע הביצועית לא הוזמנו.
היטלר לא נכח בועידת ואנזה, כדי שלא ייווצר קשר בינו לבין תהליך ההשמדה.
מטרות ועידת ואנזה:
ועידת ואנזה לא דנה בהחלטה לבצע את "הפתרון הסופי" מאחר ו"הפתרון הסופי" התבצע כבר בשטח באמצעות בורות ירי, משאיות גז ומחנות השמדה. אלא לידע את כל רשויות השלטון והמערכות האזרחיות של הרייך על היקף התוכנית ולחייב שיתוף פעולה ותאום ביניהם תחת סמכותו של היידריך.
1. תיאום וארגון תכניות ההשמדה בין כל הגופים שייקחו חלק ב"פתרון הסופי".
2. לכנס את אנשי המפתח בזרועות הביצוע השונות, ליידע אותם על המבצע המיוחד ולהבהיר להם שהם נדרשים לפעול לפי ההוראות. וכן לקבוע מי הפוסק במקרה של חילוקי דעות בין הרשויות השונות.
3. להדגיש שהפתרון הסופי מתייחס לכל יהודי אירופה ללא הגבלה גיאוגרפית (שטחים כבושים, מדינות ניטרליות, בעלי ברית לעתיד, יהודי צפון אפריקה, יהודי אנגליה וכדומה).
4. עצם הכינוס של נציגי המשרדים השונים נועד להדגיש את מקומו החשוב והמרכזי של "הפתרון הסופי" במאבק נגד האויב היהודי.
נושאי הדיון בפרוטוקול
הפרוטוקול היה סודי, אך נשמר במלואו. אייכמן מונה על כתיבת הפרוטוקול וריינהרד היידריך, ראש משטרת הביטחון, ניהל את הועידה. במשך כשעה וחצי חרצו ראשי הנאצים את גורל יהודי אירופה.
1. סקירת המדיניות הנאצית עד שלהי 1941 : בסקירתו הוא מתאר את התפתחות הבעיה היהודית מאז עליית היטלר לשלטון , דחיקתם של היהודים מתחומי החיים בגרמניה ומדיניות ההגירה מגרמניה שנחסמה ב – 1941 ובמקומה פינוי היהודים מזרחה.
2. היידריך מסר כי המבצע מתנהל ע"פ הנחייתו של היטלר והחלטתו בדבר הפתרון הסופי. הפתרון הוא רצח שיטתי. הוא מציג טבלה ובה נתונים מדויקים על מספר היהודים בעולם שיכללו בפתרון הסופי והוא 11 מיליון. והוא ציין אף קהילות יהודיות מחוץ לאירופה: צפון אפריקה, למשל.
3. דרכיי ביצוע הפתרון הסופי - עבודות כפייה, העברת היהודים לגטאות מעבר ומשם למחנות ההשמדה. המטרה הסופית היא רצח כל יהודי אירופה עד האחרון שבהם.
4. בעיות מיוחדות :
- הקמת גטו זקנים : לא לפנות יהודים בני 65 ומעלה אלא להעבירם לגטו זקנים והוא טרזינשטט. מלבד הזקנים יתקבלו לגטו גם נכי מלחמה, סופרים יוצרים.
- טיפול בבני תערובת : היידריך הבהיר, כי במהלך הפתרון הסופי יהוו חוקי נירנברג את הבסיס להשמדה, אבל כעת דנו בסוגיית מי הוא יהודי, התלבטו לגבי אופן הטיפול ב"יהודים חלקיים" – ארים שהיו נשואים ליהודים. לגבי גורלם של צאצאי נשואי התערובת מדרגות שונות , הם יעוקרו, וכך ניתן יהיה להבטיח את חיסולם הסופי של הסכנה היהודית .
- אין לפנות יהודים המועסקים במפעלים חיוניים למאמץ המלחמתי כל עוד אין תחליף.
הפרוטוקול מנוסח תוך שימוש בהסוואה מילולית, אך המטרה הייתה ברורה לכל הנוכחים: חיסול יהדות אירופה. בועידה נקבעה המדיניות של דרכי ביצוע השמדת היהודים. נקבע לוח זמנים מדויק למשלוחים, נקבעו יעדי ההשמדה למדינות שבשליטת גרמניה והוחלט להקים את מחנות ההשמדה כהשלמה למחנות הריכוז, שכבר היו קיימים.
משמעות ועידת ואנזה
- התכנית לחיסול היהודים הפכה למבצע נאצי בכל רחבי אירופה.
- ההחלטה על הפתרון הסופי התקבלה לפני הועידה, אך כעת עלה הצורך לתאם בין המשרדים והרשויות המרכזיים ברייך לשם שיתוף פעולה מלא. הונחה בה תשתית ארגונית-מבצעית של ארגון המשלוחים למחנות ההשמדה. היא הייתה למעשה ועידה טכנית, במסגרתה תואמו דרכי הביצוע והפעולות להשמדה.
- ביצוע תכנית בקנה מידה כה גדול חייב תאום ושיתוף פעולה מצד גורמים רבים במערכות הצבאיות והאזרחיות בגרמניה ובאזורי הכיבוש: זרוע ארגונית בראשותו של אייכמן, יחידות המשטרה השונות, פקידי הרכבת, מפעלי תעשייה רבים שניצלו את עבודת היהודים ובנוסף, בנו המשרפות ותאי הגזים ויצרו את גז הציקלון B, פקידים במרדי ממשלה שונים ורופאים.
- הועידה נתנה אור ירוק, אישור למעשי הרצח ( אדולף אייכמן קיבל לעצמו את התפקיד הפיקוח על ארגון המשלוחים למחנות ההשמדה ).
ביטויי הטוטאליות שבתהליך ההשמדה, כפי שבאו לידי ביטוי בועידת ואנזה :
בועידה הוצגה טבלה המראה את מיקומם של 11 מיליון יהודים מכל יהודי אירופה שאמורים היו להיכלל במסגרת "הפתרון הסופי".
· הטבלה הזכירה לצד 5 מיליון יהודי ברה"מ גם 200 יהודים בלבד שחיים באלבניה, מה שמראה כי הנאצים רצו להשמיד את כל היהודים עד האחרון שבהם.
· בטבלה נכללו נתונים גם על יהודים של מדינות ניטרליות, כמו שוויץ, ומדינות שטרם נכבשו באותה עת, כגון: רומניה.
· הטבלה כללה אף את מספר היהודים בשטח הלא כבוש שבידי ממשל וישי שבצרפת ואף את יהודי צפון אפריקה בקולוניות של צרפת, דוגמת תוניסיה.
· הטבלה כוללת מדינות אויב :בריטניה
· ההתעסקות עם חוקי הגזע כבסיס להגדרת "מי הוא יהודי" וגורל "בני התערובת" (עיקור) העיד, כי הנאצים התכוונו להרוג את כל יהודי אירופה, כולל יהודים למחצה..
· הרעיון להתיש את היהודים עד מוות ו"טיפול מתאים " שיינתן לעובדי הכפייה ממחיש גם הוא את כוונת הנאצים לחסל את כל היהודים.
