הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות והקשר בין תחילת ההרג ההמוני למלחמה בברית המועצות
מבוא
באוגוסט 1939 חותמים היטלר וסטלין על הסכם אי התקפה הוא הסכם ריבנטרופ מולטוב.
ב-1 ספטמבר 1939 יוצא היטלר למלחמה במסגרתה הוא כובש את חצי פולין (בהתאם להסכם) ואת ארצות מערב אירופה למעט בריטניה. הקרב על בריטניה היה הקרב הראשון בו נכשלו הגרמנים . כבר בדצמבר 1940 נותן היטלר הוראה לקציני הצבא להתכונן למבצע פלישה לברית המועצות. למבצע ברברוסה קדמה תקופה של הכנה אידיאולוגית לחיילי הצבא הגרמני. היטלר קבע כי המלחמה בבריה"מ נועדה לחסל את הקומיסרים הבולשביקים. קומיסרים הוא מושג שכלל את כל קציני הצבא האדום ואת בעלי המשרות האזרחיות. היטלר פרסם את פקודת הקומיסרים - הפקודה הורתה לחסל את כל הקומיסרים ופעילי המפלגה הקומוניסטית. ערב הפלישה הוצבו בגבול הגרמני רוסי 2 מיליון חיילים גרמנים. סטלין קיבל מידע מבעלות הברית על הפלישה אך היה בטוח כי מטרת הדיווח היא לסבך את ברית המועצות במלחמה עם גרמניה ולכן לא הכין את כוחותיו למלחמה .
1. מה היו השיקולים של היטלר לצאת למבצע ברברוסה?
שיקולים אידיאולוגים- היטלר מעולם לא ויתר על רעיון של מרחב המחייה לעם הגרמני ועל רעיון הסדר החדש ששאף לכונן באירופה ולכן הוא ראה ברוסיה את אותם שטחים שניתן לנצלם : באוקראינה את אסם התבואה, בקווקז את מקורות הנפט והמחצבים. העם הרוסי שהוא מגזע נחות, סלבי, אמור לשמש כעבדים לגזע העליון, הגזע הארי .
בנוסף, היטלר ראה באידיאולוגיה הקומוניסטית אידיאולוגיה מתחרה לאידיאולוגיה הנאצית, הוא ראה בקומוניזם המצאה יהודית שרוצה להשליט את הגזעים הנחותים על העליונים, מדברת ומטיפה לאחווה עולמית ואפילו לביטול המדינות ושלום עולמי ולכן המערכה נגד ברית המועצות לא התנהלה אך ורק במבצע צבאי, בעקבות הצבא הגרמני התלוו יחידות המבצע "האייזנצגרופן" שתפקידם היה לחסל באמצעות פקודת הקומיסרים את כל מפקדי הצבא שהיו חברים במפלגה הקומוניסטית, בנוסף, לחסל גם את היהודים ברציחות המוניות בקברי אחים כשלמעשה הפלישה לברית המועצות היא תחילתו של הפתרון הסופי לעם היהודי.
2. שיקולים אסטרטגיים: לאחר שלא הצליח להביס את בריטניה היטלר חשש שברית המועצות תנצל את כישלונו מול בריטניה ותצטרף לצידה של אנגליה נגד גרמניה – היטלר שאף להקדים "תרופה למכה ". גם הסכם אי-התקפה עם ברית המועצות נועד להסיר מגרמניה את האיום של ניהול מערכה צבאית מתמשכת בשתי חזיתות, ולאפשר להיטלר לממש את תוכניותיו ללא הפרעה במערב אירופה ובמרכזה. לאחר שהושגו מקצת יעדים אלה, המערכה נגד ברית המועצות הייתה רק שאלה של זמן.
מבצע ברברוסה
ב – 22 ביוני 1941 החל הצבא הגרמני פולש לבריה"מ – " מבצע ברברוסה " וזאת בניגוד להסכם ריבנטרופ מולוטוב .
( ברברוסה – כינוי של הקיסר הגרמני פרידריך ה – 1 שנכשל במהלך מסע הצלב. פירוש הכינוי הוא זקן אדום כי הוא היה אדמוני. היטלר ביטא בכניסתו לברית המועצות את השאיפה של גרמניה להמשיך במסע הצלב שהחל פרידריך הראשון וכך הרייך הגרמני ישלוט בכול אירופה).
הפלישה התרחשה בשלושה אגפים עם אלפי טנקים ושלוש מיליון חיילים שהתקדמו במהירות אל תוך שטחי ברית המועצות.
הטור צפוני : פלש מפרוסיה המזרחית לכיוון לנינגרד שהייתה עיר מתועשת ובעלת נמל חשוב. בחודש ספטמבר 1941 הגרמנים מטילים מצור בן 900 יום על העיר.
הטור המרכזי : לכוון מוסקבה - שהייתה מרכז התעשייה. הכוח הגיע עד סמולנסק ונעצר בקרב טנקים קשה שעיכב את הגרמנים.
הטור הדרומי : יצא מפולין דרך אוקראינה (חקלאות, תעשייה ומכרות) לחצי האי קרים (אסם התבואה של ברית המועצות) מטרתו של היטלר הייתה להגיע לקווקז שסיפק 90% מצריכת הנפט הרוסי .מול הצבא הגרמני עמד צבא רוסי מיושן, שסבל ממחסור במפקדים (בגלל הטיהורים שביצע סטאלין). הצבא הרוסי היה עייף מהתערבותו במלחמת האזרחים בספרד. הצבא הרוסי לא היה מוכן לפלישה משום שסטאלין לא האמין שהגרמנים יפלשו מהסיבות הבאות :
· סטאלין סמך על הסכם ריבנטרוב - מולוטוב
· הגרמנים לא אמרו דבר שפלש למדינות הבלטיות למרות שהיטלר לא אהב צעד זה , במיוחד את כיבוש ליטא.
· חשש שאזהרות המערב לפלישה באו כדי לסכסך בין ברה"מ לגרמניה
מהלך הקרב :
הגרמנים מתכננים מלחמת בזק שהמטרה היא "למחוץ" את רוסיה הסובייטית במערכה מהירה לפני תום המלחמה נגד אנגליה. התוכנית לא נועדה לכבוש את כל ברית המועצות הגדולה, אלא חלקים חיוניים משטחיה.
הצבא הגרמני התקדם במהירות, אלפי מטוסים רוסים הושמדו על הקרקע. הפיקוד הרוסי היה בפאניקה ,הממשלה הרוסית נמלטה ממוסקבה, כמיליון חיילים רוסים נפלו בשבי, אחרים נרצחו כחברי המפלגה הקומוניסטית. הרוסים שלא יכלו להתמודד עם צבא הגרמני , נקטו בגישת "האדמה החרוכה", וקדמו את פני הגרמנים בהשחתת עריהם וכפריהם על כל תכולתם, כדי לא לאפשר לצבא הגרמני להצטייד.
בסתיו 1941 עמדו הכוחות הגרמנים בשערי מוסקבה , צרו על לנינגראד ושלטו על שטחים רבים בדרום. המתקפה של היטלר נעצרה במוסקבה מאחר והחליט לשלוח כוחות לקייב וללנינגרד. בראשית ספטמבר 1941 מחליט היטלר לרכז את המתקפה העיקרית על מוסקבה , אולם החורף שהגיע מוקדם שיבש את התוכנית. ב 3 באוקטובר 1941 הכריז היטלר כי האויב הרוסי התמוטט ולא היה מוכן להקשיב לקציניו שהסבירו לו שהמצב שונה : הטמפרטורה ירדה ל-20 מעלות מתחת לאפס לגרמנים לא היה ביגוד מתאים, כמו כן, הדלק בטנקים קפא . סטלין שנשאר עם לוחמיו במוסקבה השיב באש כלפי הגרמנים ואילץ את הצבא הגרמני לסגת בעוד חייליו טובעים בשלג ובבוץ. בקיץ 1942 תקפו הגרמנים בקווקז אך בראשית אוקטובר 1942 הצליחו ההרוסים לעצור אותם ומרגע זה התמקדה הלחימה בעיר סטלינגרד שהייתה "למיתוס" בהיסטוריה הסובייטית. בצפון התנהל קרב הישרדות סביב לנינגרד שהייתה נצורה במשך 900 יום.
מה גרם לתפנית זו בקרבות ?
1. מרחביה העצומים של רוסיה והחורף הרוסי שהקדים לבוא - היטלר לא היה מוכן למערכה ארוכה, הטמפרטורה ירדה, לגרמנים לא היה ציוד ובגוד מתאים. לעומת זאת הצבא הרוסי היה מתורגל ללוחמת חורף וההפוגה בקרבות אפשרה לו להתארגן מחדש
2. הרוסים נקטו בשיטת האדמה החרוכה, כלומר, לא אפשרו לגרמנים להשתמש בתשתיות שבאזורי הכיבוש וככל שהגרמנים העמיקו לתוך רוסיה, כך הם היו יותר פגיעים להתקפות מהעורף.
3. הגרמנים טעו בהערכת הכוח הרוסי . לרוסים היו עתודות כוח בסיביר שאותם העבירו להגנה על מוסקבה
4. היטלר לא לקח בחשבון את העזרה של בריטניה וארה"ב לרוסיה .צ'רצ'יל ורוזוולט מיהרו לשלוח עזרה צבאית לברית המועצות שתתבטא בכלי נשק מודרניים ובציוד רב.
5. סטלין העביר את מרכזי התעשייה לפנים השטח הרוסי וכך יכול היה להמשיך את היצור ההמוני של הנשק .
6. בתקופה זו תפיסת המציאות של היטלר ביחס למערכה הצבאית השתבשה, הוא פעל על פי רגש ובניגוד להיגיון, לא הקשיב לקציניו ועשה טעויות צבאיות רבות .
משמעות מבצע ברברוסה:
· למרות שבשלב האחרון לא הייתה תבוסה צבאית אלא אי יכולת לממש הצלחה, הדבר פגע קשות בפיקוד ובמורל הצבא הגרמני.
· בעקבות המבצע גרמניה מעורבת במלחמה בשתי החזיתות המרכזיות באירופה.
· עם פלישת גרמניה לברית המועצות ננקטו צעדים קיצוניים למימוש "הסדר החדש" ע"י גרמניה באזור הכיבוש במזרחי: הוצאת "פקודת הקומיסרים" ותחילת "הפתרון הסופי" בנוגע לשאלה היהודית.
· הפלישה יצרה ברית מוזרה בין הדמוקרטיות במערב לבין הדיקטטורה של סטלין, מול אויב משותף המהווה סכנה מידית.
מה הקשר בין תחילת הפתרון הסופי לבין מבצע ברברוסה ?
הפתרון הסופי – רצח עם שתוכנן ע"י הנאצים כדי להביא להשמדתו הטוטאלית של העם היהודי .
היסטוריונים קושרים בין תחילת ביצוע הפתרון הסופי לבין תחילתו של "מבצע ברברוסה" מהסיבות הבאות :
· עם הפלישה לברית המועצות נוספו לשטח השליטה הגרמני 2 מיליון יהודים נוספים . הגטאות בפולין לא נתנו את המענה ההולם מבחינת הנאצים ולכן החליטו שיש להשמיד את העם היהודי .
· המלחמה כנגד ברית המועצות נחשבה בעיני היטלר כמלחמה אידיאולוגית נגד האויב הקומוניסטי אשר היה יציר יהודי. לראיה יחידות האיינצגרופן רצחו בשלב הראשון יהודים בלא הבחנה האם הם פעילים פוליטיים (פקודת הקומיסרים ) מה שמצביע על הקשר שעשו הנאצים בין חיסול הבולשביזם לחיסול היהודים.
· ברית המועצות נחשבה כ"מרחב המחיה" של הגרמנים – במסגרת זו יש לשעבד את הגזע הסלאבי, לטהר את השטח מיהודים, להשמיד את הגזע היהודי וליישב בשטח זה גרמנים .
· בשלב זה, בו נחלו הגרמנים ניצחונות גדולים חשיבות דעת הקהל העולמית בעיניהם ירדה וגרמה לתחושת בטחון עצומה אשר הסירה מהם את הצורך להתחשב בהם .
עם הפלישה לברית המועצות החל רצח העם היהודי ע"י יחידות האיינצגרופן (עוצבות המבצע המיוחדות ) שתפקידם היה לעבור מישוב לישוב ולטהר את השטח מאויבים אידיאולוגים ומיהודים .
הנאצים החלו ברצח יהודים באמצעות "בורות ירי"(איסוף היהודים והבאתם ליער , חפירת בור ענק או הסתמכות על ואדיות קיימים ,הפשטת היהודים ,העמדת היהודים על מפתן הבור וירי) בבאבי יאר , בסמוך לקייב נרצחו בשיטה זו בתוך יומיים כ 33 אלף יהודים .
שיטה נוספת הייתה באמצעות "משאיות גז" ולבסוף במחנות ההשמדה.