העלייה השנייה:
מאפייני העולים: עשרה אחוז מעולי העלייה השנייה היו פועלים בעליי רעיונות ציוניים-הומניסטיים ורעיונות ציוניים סוציאליסטיים. הם הקימו צורות התיישבות חדשות. תשעים אחוז מהעולים נקלטו ביפו, במושבות ובישוב הישן. 40,000 עולים הגיעו בעלייה השנייה. רובם היו צעירים ומשכילים ששילבו בין תרבות יהודית לבין השכלה כללית. כולם הגיעו מתחום מושב היהודים שבאימפריה הרוסית. גם יהודי תימן עלו לארץ ישראל. היה להם קשה להסתגל בארץ ישראל, אבל למרות כל הקשיים הם הצליחו. חלק מהם התיישבו במושבות וחלק בירושלים ויפו.
סיבות לעלייה השנייה לארץ ישראל:
1.פרעות – בשנת 1903 פרצו פרעות בעיר קישינב ונרצחו יותר מ-50 יהודים. בשנת 1905 פרצו פרעות ונרצחו יותר מ-2,000 יהודים. בשנת 1906 היה פוגרום שנרצחו עשרות יהודים. בשנת 1912 בעיר קייב הואשם יהודי ברצח ילד נוצרי על מנת לאפות עם דם הילד מצות לפסח. כל האירועים האלה ואחרים גרמו ליהודים לעזוב את רוסיה ולעלות לארץ ישראל. הם הבינו שהכי טוב להם יהיה בארץ משלהם.
2.כישלון מהפכת 1905 ברוסיה – בשנת 1905 פרץ מרד של הציבור העירוני נגד השלטון העריץ של הצאר הרוסי. לאחר מכן היה ברוסיה גל של פרעות ביהודים, והיהודים הבינו שלא יהיה להם שום סיכוי לשפר את מעמדם ולכן עלו לא"י.
3.העלאת תכנית אוגנדה ומות הרצל – למרות כל הפרעות ועלילות הדם נגד היהודים באימפריה הרוסית, כל היהודים הציונים ברוסיה לא היו מוכנים להקים בית לאומי יהודי בשום מקום אחר בעולם חוץ מישראל. מותו של הרצל הוריד על חברי התנועה הציונית פחד שהציונות תיעלם משום שהמנהיג שגיבש וארגן את התנועה הציונית נפטר. כדי להוכיח שהציונות היא הפיתרון היחיד לבעיית היהודים, יהודים ציונים מרוסיה עלו לא"י.
4 קשיים כלכליים– באזורים במדינות מזרח אירופה היהודים נקלו לקשיים כלכליים ולגידול דמוגרפי גבוה.
הקשיים + ההתמודדות בארץ ישראל לאחר העלייה:
1. אבטלה– בין בני העלייה הראשונה לבין בני העלייה השנייה נוצרה איבה ובני העלייה הראשונה לא הסכימו להעסיק את בני העלייה השנייה. בגלל זה נוצרה בעיית אבטלה עצומה בקרב אנשי העלייה השנייה. הם התמודדו עם בעיית האבטלה בכך שהקימו התיישבויות שיתופיות עצמאיות ויצרו מקומות עבודה.
2. תוקפנות ערבית נגד ההתיישבות היהודית– בגלל שעכשיו ליהודים הייתה עבודה, לערבים לא הייתה עבודה ולכן הם נהפכו לשודדים ואיימו על רכושם וחייהם של היהודים. היהודים הקימו את הארגון "השומר" והוא למד את השפה הערבית ולמד להילחם בערבים וכך בעצם שמר על היהודים.
3. מצוקת דיור ביפו– רוב עולי העלייה השנייה רצו להתיישב בעיר יפו, אבל העיר יפו לא הייתה גדולה מספיק בשביל לאכלס את כל האנשים. כפיתרון לבעיה היהודים הקימו את בית האחוזה ליד העיר יפו, ששם הם התיישבו. לאחר זמן-מה, שם העיר שונה לתל אביב.
כיבוש העבודה:
המטרה של כיבוש העבודה הייתה לגרום ליהודים להיות כמו עם נורמאלי, ולעבוד גם ולא לתת רק לערבים לעבוד. היהודים רצו ליצור מצב של בעלות הקרקע שייכת למי שעובד אותה. זאת אומרת, אם היהודים יעבדו את הקרקע, האדמה תהיה שייכת להם, ואם הערבים אז לערבים. היהודים האמינו שמולדת נקנית בעבודת כפיים, בעבודת אדמה ולא בניצול אחרים. כלומר, אם הערבים עובדים את אדמת א"י, זאת אומרת שהארץ לא שייכת בבלעדיות ליהודים. המאבק לכיבוש העבודה נכשל, אבל הופק מסר מהניסיון. א"י צריכה להיבנות כחברה עברית שחותרת לשוויון לכולם בכל תחומי החיים.
כיבוש השמירה:
היהודים חשבו שאם הם רוצים להיות עם נורמאלי בארצם, אז הם צריכים לשמור על רכושם ועל עצמם ולא להפקיר את גורלם בידיי זרים. אגודת בר-גיורא הוקמה ביפו בשנת 1907 על ידיי פועלים ממפלגת פועלי ציון. הם יכלו לספק שמירה רק למושבות הצפון. בשנת 1909 שמה של האגודה השתנה לארגון "השומר". הם רצו ליצור בא"י גוף של שומרים שיצטיינו בתפקידם, ואז כל המושבות יבקשו ממנו לשמור עליהן, כפי שהם רצו. כיבוש השמירה היה עוד אמצעי לכיבוש העבודה. המשרד הארץ ישראלי הטיל רצה שהוא יכשיר קרקעות באזורים שנחשבו.
נקודות דמיון ושוני בין התנועה הציונית לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים:
קווי דמיון:
1. מנהיגות משכילה– גם בציונות וגם בתנועות לאומיות המנהיגים היו סופרים, משוררים והוגי דעות.
2. העבר– הציונות והתנועות הלאומיות עשו שימוש בעבר המשותף כדי לגבש ולאחד את האם.
3. אופי חילוני– הם הושפעו מתהליכי החילון והתפשטות ההשכלה באירופה. הם ניסו להשיג ריבונות ועצמאות מדינית ולא לחזק את הקשר לדת.
קווי שוני:
1. טריטוריה– ליהודים לא הייתה טריטוריה, והם לא ידעו מה יהיו הגבולות שלה. היהודים היו מפוזרים בכל העולם, לעומת העמים האחרים שתבעו רק עצמאות מדינית על אדמתם.
2. חוסר אחידות של העם היהודי– היהודים לא הצליחו להגיע להסכמה בכמה בחינות, התנועה הציונית נתקלה בהתנגדות לרעיונות הלאומיים שהעלתה מצד קבוצות שונות, לעומת תנועות לאומיות אחרות.
