העלייה הראשונה
מאפייני העולים:
מספרם היה מועט יחסית, רק אלפיים וחמש מאות איש, אך בסופו של דבר היוו מחצית מהעולים בעליה זו כיוון שכל העלייה מתימן נשארה בארץ בעוד שמרבית העולים ממזרח אירופה עזבו את הארץ.
הסיבות לעלייה הראשונה:
1. אנטישמיות במזרח אירופה – השנאה ליהודים התבטאה גם בגזות כלכליות עליהם. הפרעות ברוסיה שנקראו "סופות בנגב" גברו לאחר הרצח של הצר הרוסי. האנטישמיות גברה על האמנציפציה בעיקר במזרח אירופה.
2. השפעת מבשרי הציונות – הוגי דעות היהודים השפיעו על שאר היהודים, וגרמו להם לרצות לעלות לארץ ישראל.
3. קונגרס פוקשאן – קונגרס פוקשאן החליט שהפיתרון ליהודים היא עלייה לארץ ישראל והתיישבות בה. יהודי רומניה הושפעו מהחלטת הקונגרס והחליטו לעלות ארצה.
4. מצבם הקשה של יהודי תימן – השלטון התימני התייחס בצורה רעה ליהודי תימן, והם רצו לברוח לא"י.
צורות התיישבות בעלייה הראשונה:
1. מושבה – צורת התיישבות שהתבססה על בעלות פרטית של הקרקע. בחלק מן הקרקעות עסקו בעבודות האדמה, ובחלק עסקו בפיתוח מטעים.
2. מושבות שהקרקע היא בבעלות הלאום – חלק מן המושבות נמצאות בבעלות המדינה. המתיישבים מטפחים את הקרקע בהתאם לתנאי הקרקע ותנאי האקלים.
3. מושבות הברון – הברון רוטשילד ייסד שתי מושבות: ראשון לציון ופתח תקווה.
פועלי ציון: המפלגה הוקמה בשנת 1905 על ידי דוד בן גוריון, יצחק בן צבי ועוד. המפלגה ניסתה לשלב בין הציונות לבין הסוציאליזם. היא דגלה בשפת האידיש.
הפועל הצעיר: המפלגה הקומה בשנת 1908 על ידי אהרון דוד גורדון. הוא חשב שצריך להקים את המדינה על ידי עבודת כפיים. הוא חשב שזה יחזק את הקשר של האיכרים לאדמת ארץ ישראל.
הישגי העלייה הראשונה:
1. מספר היהודים בארץ ישראל הוכפל והוקמו שלושים מושבות.
2. ערים התפתחו [ירושלים, יפו] ונבנו שכונות חדשות.
3. הוקמו מושבות חקלאיות באזורי השומרון ומישור החוף ושמה חיו כ-6000 איכרים.
4. נרכשו המון קרקעות למטרות שונות; חקלאיות והתיישבות.
5. תחיית השפה העברית. אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית הפך את השימוש בשפה ליום-יומי.
הקשיים בעלייה הראשונה:
1. ליהודים שעלו לארץ ישראל לא הייתה הכשרה מקצועית בארץ ישראל והם לא הכירו את התנאים בארץ.
2. קשיי אקלים, מחלות, חוסר מים וסכסוכים מצד שבטי בדואים.
3. תנועת "חובבי ציון" לא תמכו ועזרו ליהודים מבחינה כלכלית.
4. תחושת הבדידות, הייאוש והגעגועים לבית ולמשפחה במזרח אירופה.
5. בשנים הראשונות הייתה מריבות בין היישוב הישן לחדש.
הברון רוטשילד:
הברון רוטשילד הקים את המושבה השישית, עקרון. תנועת חיבת ציון ביקשה את עזרתו של הברון רוטשילד. הסיבות לבקשת העזרה היו: חוסר הניסיון בעבודה חקלאית, הוצאת כספים מיותרת, ניסיון כושל לחפירת בורות מים ואי היכולת של תנועת חיבת ציון לתמוך. מאז אמצע המאה ה- 19 הברון רוטשילד עזר ליהודים. הברון רוטשילד חשב שהתיישבות בארץ ישראל תהווה פיתרון טוב ליהודי רוסיה אחרי שנודע לפרעות 1881. הברון רוטשילד התייחס ליהודי מזרח אירופה כאל מסכנים וחשב שהם פחות מוכשרים מיהודי מערב אירופה. הברון רוטשילד טיפל בכל המושבות, עזר מבחינה כלכלית וחקלאית. כל הקרקעות נרשמו על שמו. בגלל שהברון רוטשילד לא סמך על האיכרים הוא מינה פקידים שישלטו על המושבות.
הסיבות שהברון רוטשילד עזר ליהודים:
1. קיומו של הישוב העברי בארץ ישראל היה חשוב בעיני הברון רוטשילד מפני שרצה להציל את היהודים שנמצאים במצוקה כלכלית, פיזית ורוחנית, בעיקר במזרח אירופה.
2. הברון רוטשילד הודאג מההתבוללות שמתרחשת בצרפת.
מאפייני שיטת האפוטרופסות:
1. שליחת אנשי מקצוע כמו מומחים לחקלאות, אנשי כספיים ומנהל שנקראו פקידי הברון.
2. תמיכה כספית חודשית קבועה לכל איכר בהתאם למספר הנפשות בביתו כלומר:האיכרים הפכו לשכירי הברון.
3. תמיכה כספית בביסוס ובניה של המשק החקלאי
4. רכישת מאות אלפי דונם קרקעות והקמת מושבות חדשות.
5. הקמת מפעלי תעשייה לעיבוד התוצרת החקלאית כגון: יקבים.
6. הקמת מבני ציבור קהילתיים כגון:בתי ספר, גנים מרפאות ועוד.
יתרונות לשיטת האפוטרופוס:
1. הזרמת כסף למושבות– הזרמת הכסף ייצבה את המושבות ומנעה את התמוטטותן.
2. פיתוח חקלאי– הדרכה חקלאית וחיזוק ההתיישבות החקלאית.
3. פיתוח תעשייתי– הקמת מפעלי תעשייה כדי להרחיב את התשתית הכלכלית.
4. פיתוח הקהילה– ארגון חיי הקהילה במושבות, השקעת כספיים בפיתוח שירותים קהילתיים.
חסרונות שיטת האפוטרופסות:
1. היה ניקור בין הפקידים לעיקריים– הפקידים התערבו בחיי האיכרים ושלטו בהם. האיכרים היו חלשים לעומת הפקידים שזלזלו בהם והתנשאו מעליהם.
2. פגיעה במוטיבציה הלאומית של האיכרים– האיכרים קיבלו משכורת לפי מס' האנשים במשפחותיהם. שיטה זו גרמה להם להפסיק לעבוד למסור את העבודה לפועלים ערבים.
3. תרבויות– התרבות הצרפתית פגעה בתרבות היהודית. הרוח הלאומית קטנה. הפקידים הורו למתיישבים לשלוח את בניהם ללמוד במערב אירופה, כדי שיהיו פקידים.
4.כישלונות חקלאיים וכספיים– הפקידים קיבלו המון החלטות שגויות.
יק"א:
בשנת 1900 העביר הברון רוטשילד את ניהול מושבותיו לחברת יק"א. יק"א הוקמה ב1891 על ידי הברון הירש כדי לעזור ליהודים.
הגורמים לכך שהברון רוטשילד העביר את בעלות המושבות:
1. גורמים אישיים– מצבו הבריאותי.
2. גורמים כלכליים– ההפסדים של המפעלים שהקים בארץ.
3. אמונה– הוא איבד את האמונה והביטחון בדרכו.
שיטת הפעולה של חברת יק"א בניהול המושבות:
1. הפסקת המענקים– חברת יק"א העניקה הלוואות לאיכרים.
2. ניהול המושבות– היא העבירה את הניהול של המושבות לניהולם של החקלאים.
3. קרקעות– קנתה שטחים חדשים כדי לפתור את בעיית המחסור בקרקע של מספר מושבות.
4. הקמת מושבות חדשות– הקימה מושבות חדשות בגליל התחתון למשל: סג'רה, מסחה, מנחמיה, יבנאל.
5. מבחינה כלכלית– פיתחה את משק הפלחה, במושבות שהקימה, כדי לזרז את העצמאות הכלכלית של המתיישבים.
6. חקלאות– החדירה ענפי חקלאות חדשים לארץ: הדרים ושקדים.
תוצאות פעולותיה של יק"א:
1. מבחינה כלכלית– המצב של המושבות ושל המתיישבים השתנה לטובה.
2. נטישה– חלק מהאיכרים לא הצליחו לשלם בחזרה על ההלוואות, והם נאלצו לנטוש את עבודתם.
3. פועלים זרים– האיכרים רצו לשמור על הרווחים ולכן במקום פועלים יהודים הובאו פועלים ערבים.
4. חקלאות– ענף ההדרים הפך בהמשך לענף המוביל במטעים.
המעבר לאגודת יק"א גרם לכעס אצל היהודים, ומעשיה של יק"א, הקמת מושבות בדרום אפריקה נגדה את תוכנית באזל. ב-1924 הברון רוטשילד קנה את חברת יק"א בחזרה, ושינה את שמה לפיק"א.
מושגים:
לאום: קבוצת אנשים בעלי מוצא משותף, תרבות משותפת, היסטוריה משותפת, שפה משותפת וזכרונות משותפים.
לאומיות: תודה הצומחת העם או באומה ומעודדת אותם לחזור לעצמאות מדינית או לאמנציפציה.
