תכנית החלוקה:
האו"ם קבע את תוכנית החלוקה שקובעת כי בשטחי ארץ ישראל יקומו שתי מדינות, לשתי קבוצות האוכלוסייה: מדינה יהודית ומדינה ערבית.
הסיבות לכך הן:
1. ליהודים ולערבים יש זיקה מוצדקת לשטחי ארץ ישראל המערבית.
2. שני הלאומים לא יכולים להקים מדינה משותפת בשל העוינות ביניהם.
בהחלטה נקבע ש:
1. המשטר שיהיה בשתי המדינות יהיה משטר דמוקרטי.
2. קיום בחירות לאסיפה מכוננת, שייערכו על יסודות דמוקרטיים.
3. האסיפה המכוננת של כל מדינה תכין חוקה דמוקרטית למדינתה.
4. המנדט הבריטי בארץ ישראל יסתיים והנהגת היישוב בערבי והיהודי יקבלו בהדרגה את השלטון לידיהם עד להקמת מוסדות שלטון קבועים.
5. חלוקת השטחים תתבצע עם הבטחה לשיתוף פעולה בין המדינות ותוקם מועצה כלכלית משותפת.
חשיבות תכנית החלוקה:
בהחלטת החלוקה של האו"ם התנועה הציונית הצליחה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. ההחלטה חיזקה את היישוב היהודי וגרמה לבריטניה לעזוב את ארץ ישראל.
השלכות תוכנית החלוקה:
1. תוכנית החלוקה לא התממשה בגלל שההנהגה הערבית ומדינות ערב הגובלות לארץ ישראל התנגדו.
2. יום לאחר קבלת תוכנית החלוקה התחיל מאבק בין היישוב היהודי לבין היישוב הערבי בארץ.
3. תוך כדי המאבק ההנהגה היהודית קבעה את סדרי השלטון הזמניים בארץ כדי לקבל את השלטון על השטחים למדינת היהודית עם עזיבת הבריטים מהארץ.
4. בערב עזיבת הברטים הוכרז על קיומה של מדינת ישראל.
5. יום אחרי ההכרזה, פלשו לישראל מדינות ערב כדי למנוע את הקמתה והחלה מלחמת העצמאות.
6. כשהסתיימה המלחמה נחתמו הסכמי שביתת נשק בין מדינת ישראל למדינות ערב השכנות. הגבול בינם שורטט בירוק וכונה "הקו הירוק". הוא היה שונה מהגבול שנקבע בתוכנית החלוקה.