הסדר הסטטוס-קוו ביטוי למדינה יהודית
סטטוס קוו – שמירת המצב הקיים
רקע :
בשל חילוקי הדעות בין דתיים וחילוניים בנוגע לאופייה היהודי של המדינה ומעמד הדת במדינה, הושג בשנת 1947, ערב הקמת מדינת ישראל, הסדר בין המפלגות החילוניות לבין המפלגות הדתיות והחרדיות. הסדר זה ידוע בשם "הסדר הסטטוס-קוו".
משמעות – הייתה הסכמה הדדית של סבלות וסובלנות בין חרדים, חילוניים וציונים. לפי הסדר זה מעמד הדת במדינת ישראל יוסדר על פי המתכונת שהייתה קיימת בישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט.
בהסדר הסטטוס קוו נקבעו הסדרים בארבעה נושאים :
1. שמירת כשרות במוסדות ציבור (משרדי ממשלה, משטרה, צה"ל, בתי חולים וכו' (
2. שמירת שבת במקומות ציבוריים (כמו תחבורה ציבורית)
3. שמירת המעמד האוטונומי לחינוך דתי
4. מתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים לעסוק בענייני נישואין וגירושין.
מטרת הסטטוס קוו -
דרך לאפשר לקבוצות היהודיות השונות במדינה לחיות יחד למרות חילוקי הדעות בנושאי יחסי דת ומדינה.
יתרונות הסטטוס קוו -
1. הסדרת עניינים עקרוניים וקביעת כללי משחק בנושאי יחסי דת ומדינה
2. נטייה להימנע מהכרעות חד משמעיות שיגרמו להעמקת השסע בין דתיים לחילוניים
3. הבטחת היציבות הפוליטית והחברתית תוך כדי שמירת שלמות המדינה למרות חילוקי הדעות בין דתיים וחילוניים
חסרונות הסטטוס קוו -
1. חסר פתרון לנושאים השנויים במחלוקת
2. הסדר הסטטוס-קוו אינו מעוגן בחוק, כמו נושא שמירת השבת. הדבר גורם לניסיון של כל צד להפר אותו
האם הסדר הסטטוס-קוו הוא חוק
הסדר הסטטוס-קוו אינו חוק, למרות זאת, חלק מהנושאים שסוכם עליהם בהסדר זה קיבלו תוקף של חוק, כגון :
1. כשרות – פקודת מאכל כשר בצה"ל
2. אוטונומיה לחינוך הדתי – חוק חינוך ממלכתי
3. בתי דין רבניים – חוק בתי דין רבניים
4. שבת – חוק שבעות עבודה ומנוחה.
ההשלכות של היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית על האזרחים הערביים החיים בה :
העובדה שמדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית, אשר סמליה, מוסדותיה וחוקיה יהודיים, הפועלים לטובת האזרחים היהודים בלבד מגבירה את תחושת אי השוויון שחשים אזרחים ערבים החיים במדינת ישראל ואת ההרגשה שמדינת ישראל אינה מדינתם. לדוגמא :
1. חוק השבות – חוק המפלה יהודים לטובה מכיוון שהוא מעניק לכל יהודי זכות להגירה ולהתאזרחות.
2. הסוכנות היהודית – זהו מוסד לאומי ייחודי המיועד רק לאזרחים היהודיים במדינה, מוסד המופקד על הקשרים בין מדינת ישראל לבין היהודים מחוץ לה.
