הכרזת העצמאות:
שלושה חלקים להכרזת העצמאות:
חלק ראשון- חלק היסטורי: דוד בן-גוריון סוקר את האירועים העיקריים של העם היהודי, כאשר הוא מדגיש את הקונגרס הציוני 1897, הצהרת בלפור בנובמבר 1917, תקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, החלטת עצרת האומות המאוחדות מיום 29 בנובמבר 1947 להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בחלק זה מודגשת ההיסטוריה היהודית של עם ישראל, חיזוק הקשר ההיסטורי והמסורתי בין העם היהודי לארץ.
חלק שני- חלק ביצועי: בו קיימת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית בארץ ישראל. מרגע ההקמה יוכרו במדינה מוסדות השלטון: מועצת המדינה הזמנית ומנהלת העם- הממשלה הזמנית.
חלק שלישי- חלק הצהרתי: בו העקרונות המנחים של מדינת ישראל: פתיחות לעלייה יהודית, פיתוח הארץ, קיום יסודות החירות, הצדק והשלום, קיום שוויון זכויות מלא, הבטחת חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, שמירת המקומות הקדושים של כל הדתות, נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם. נקבעו גם שאיפותיה של מדינת ישראל: בקשה מהאו"ם לעזור לעם היהודי בהקמת המדינה, פנייה לעם הערבי, תושבי המדינה, לקחת חלק בבניית המדינה, פנייה למדינות ערב השכנות לשיתוף פעולה, פנייה לעם היהודי בעולם לבוא למדינת ישראל.
ההצדקות לקיומה של מדינת ישראל:
זכות היסטורית:
"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי".
"לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית".
"מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגנים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית".
זכות משפטית בין-לאומית:
"זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי".
"ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרזה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה".
זכות מוסרית:
"השואה שהתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרה בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים".
"שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה, ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם".
זכות נרכשת:
"במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות".
זכות טבעית:
"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"
ביטויים לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל
1. מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין".
2. מדינת ישראל "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".
3. מדינת ישראל "תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות".
4. מדינת ישראל קוראת "...לבני העם הערבי... ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמנים והקבועים".
5. מדינת ישראל תקיים הפרדת רשויות - "…בהתאם לחוקה שתיקבע … תפעל מועצת העם כמועצה זמנית ומוסד הבצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית …"
6. מדינת ישראל תקיים בחירות דמוקרטיות - "...ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה..."
ביטויים לאופייה היהודי של מדינת ישראל
1. "...אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל".
2. "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".
3. מדינת ישראל "תהא מושתתת על יסודות הצדק, החירות והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".
4. "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל".
חשיבותה של ההכרזה:
1. מדינת ישראל הוקמה עם הכרזת העצמאות.
2. בהכרזת העצמאות נקבע שמדינת ישראל היא מדינתם של היהודים בארץ ובעולם, ושל המיעוטים אזרחי המדינה, החיים בה.
3. הכרזת העצמאות קבעה שהמיעוטים שחיים במדינת ישראל הם אזרחים שווי זכויות.
